"אז אנחנו, המבקרים, יכולים להתלונן עד השבוע הבא שאין כאן אירוע חדשותי ששווה הבלטה בכותרות הראשיות... ועל הדרך לשכוח שהבחור היה, עודנו ויהיה תמיד תותח-על כגיטריסט וככותב שירי פופ, שלהיות פעם אחת בחיים בחוד החנית של עיצוב האסתטיקה של המוזיקה האלטרנטיבית (ובמידה לא מבוטלת גם של האלטרנטיבית פחות) זה מספיק. זה המון."
הייתי רוצה לספר לכם שכתבתי את הפסקה הזו על רם אוריון בעקבות האלבום החדש שלו, "כן", אבל למען האמת רמי אוריון בעצמו כתב את הפסקה הזו, בסוף השבוע האחרון בביקורת על האחרון של הוייט סטרייפס ("העיר", 20.7). אותי זה קצת שעשע, כי בדיוק עמלתי על סיום הביקורת הזו ממש, שהשורה התחתונה שלה היא שרם אוריון היה, עודנו ויהיה גיטריסט מצוין (אפשר לומר תותח... לא יודע לגבי על) וכותב שירי פופ מוכשר, שהיה יותר מפעם אחת בחיים בחוד החנית של המוזיקה האלטרנטיבית הישראלית (ובמידה לא מבוטלת גם של האלטרנטיבית פחות). ושגם אם האלבום החדש שלו הוא לא האלבום הטוב ביותר שיצא השנה, גם לא האלבום האינדי הטוב ביותר שיצא השנה, הוא עדיין בחוד החנית של המוזיקה, האלטרנטיבית ובכלל, וזה מספיק. וזה המון.
מתוך הביקורת שלי על "כן" של רם אוריון שמתפרסמת בפורום מוסיקה ישראלית של ynet.