[יצא ככה מין רצף של פוסטים נוסטלגיים, אבל נוסטלגיה היא כנראה בלתי-נמנעת בעידן שבו אנחנו חיים...]
הסינגל הראשון של אלביס ארון פרסלי הוקלט ביולי 1954 באולפני "סאן רקורדס" בממפיס. במהלך הפסקה בחזרות ב-5 ביולי החלו אלביס והנגנים לאלתר גרסה משלהם ל-"That's All Right Mama" של ארתור קרודופ. סם פיליפס, בעל האולפן, לחץ על כפתור ההקלטה, השיר הוקלט כצד א' ומכאן ואילך כל השאר היסט(ו)ריה.
הסינגל הראשון של אלביס פרסלי זכה להצלחה חסרת תקדים. "השחורים שרו וניגנו את אותה מוזיקה", סיפר באותה שנה אלביס בראיון, "אבל אף אחד לא שם לב עד שאני הגעתי". אלביס פרסלי גדל במיסיסיפי על ברכי הבלוז והגוספל, הקאנטרי והבלוז. הוא רתם את הרקע שלו בהצלחה, וסיגל לעצמו סגנון שהיה חדשני, חתרני וחסר תקדים.
הבלורית השחורה הגדולה, החליפה הלבנה (כולל "מכנסי הצינור"), תנועות האגן המפורסמות (ה-Elvis Pelvis), ההיסטריה של המעריצות – כל אלה לא היו לפני שאלביס הגיע עם מהפכת הרוק'נ'רול. הוא היה מהראשונים להשתמש בגיטרות חשמליות, מהראשונים לעשות שימוש בציוד הגברה. במופע הטלוויזיה הראשון שלו נערות היו על סף התקף לב. אד סאליבן בכבודו ובעצמו הזמין אותו למופע שלו, למרות שנשבע לא לעשות כן, וצפו בו 60 מליון אמריקאים בשידור חי.
אלביס היה שונה גם משום שפרש מחיי הזוהר בשיא, ואולי רגע לפניו. הוא בחסר להתגייס לצבא ארצות-הברית ב-1958 בפסגת הצלחתו וחזר להופיע באופן מסודר רק עשור מאוחר יותר. הוא היה מהראשונים שניהלו אורח חיים הרסני, כיאה למוטו ה"סקס, סמים ורוק'נ'רול", לא הצליח להתמודד עם הלחץ והכוכבות וסיים את חייו היום לפני שלושים שנה, ב-1977, אחרי שנים של אכילת יתר, אלכוהוליזם והתמכרות לסמים.
"לפני אלביס לא היה כלום", אמר ג'ון לנון פעם, "אם לא היה אלביס, לא היו הביטלס". קשה לחשוב ממרחק של שלושים שנה איך היתה נראית המוסיקה היום לולא אלביס. אלביס היה פורץ דרך, משפיע ומוביל. אלביס היה ויישאר "המלך".

"אדם עני רוצה את הצדפה
אדם עשיר רוצה את הפנינה
אבל אדם שיכול לשיר כשאין לו דבר לעצמו
הוא המלך של העולם כולו
האדם העשיר רוצה את הנסיכה
האדם העני רק רוצה נערה
אבל אדם שיכול לשיר כשאין לו דבר לעצמו
הוא המלך של העולם כולו
אדם עני רוצה להיות אדם עשיר
אדם עשיר רוצה להיות מלך
אבל אדם שיכול לשיר כשאין לו דבר לעצמו
הוא המלך של העולם כולו"
(מלך של העולם כולו)