שגיא נאור

ב-11 בספטמבר 2001 לקחו בני-אדם מטוס והפילו אותו באמצע היום על בניין באמצע מנהטן, ואיתם הפילו מאות אנשים אל מותם. שלא כמו בשיר של דליה רביקוביץ', סוף הנפילה של דיירי בנייני התאומים היה תחילת הנפילה של כולנו. מאז ועד היום העולם לא התאושש, והטרור הגלובלי שזקף אז את ראשו המכוער ממשיך לעשות בעולם כבשלו. אלוהים מופיע אצלנו באמצע הלילה, בסיוטים, ובשמו מפיצים לוחמיו הרג ורוע בעולם.

"האיש הנופל " היא תמונה של רי'צרד דרו, צלם AP, שצולמה ב-9:41 בבוקר ה-11 בספטמבר. זוהי גם כותרתו של סיפור שפרסם טום ג'ונוד בספטמבר 2003 במגזין "אסקווייר" והתמקד באחד מהאנשים שנלכדו בקומות העליונות של הבניין והעדיפו לקפוץ ולא למות משריפה או חנק. זהותו מעולם לא אומתה.

התמונה מעוררת-המחלוקת שפורסמה בעיתונים אמריקאיים פעם אחת בלבד עוררה גלים של ביקורת וזעם מהקוראים ומיד צונזרה. דרו הגיב על-כך באומרו: "לא הנצחתי את מותו של האיש הזה. הנצחתי חלק מחייו. זה מה שהוא החליט לעשות, ואני חושב ששימרתי את זה". התמונה, בכל אופן, נותרת כעדות מזעזעת אך מרגשת מאירועי ה-11 בספטמבר, ונבחרה לא-פעם כאחת מתמונות החדשות המרתקות של כל הזמנים.

נ.ב.  למי שתוהה איך קשור הפוסט של היום לזה של אתמול (כיריים) ולזה של מחר (אהבת אמת), הרי שערב חתונתי, לפני שש שנים בדיוק, היה ה-11 בספטמבר.  שנאמר (על-ידי אהוד בנאי, כמובן): "יצאנו מהאבל אל החתונה...".