שגיא נאור

"מה עשינו לפני שהיה גוגל טולבר?"

"וואלה, לא זוכר".

בשנת 1998 הקים ילד בן 16 בשם אביב רפואה את נטקס. הרעיון היה פשוט אך מהפכני: הקש טקסט חופשי בשורת הכתובת בדפדפן שלך והשרות יפנה אותך לכתובת המבוקשת. לא צריך לזכור כתובות, לא צריך "להבין" באינטרנט, לא צריך להיות "מומחה". אני חייב להודות שבזמן אמת לא הבנתי את הצורך בשירות של נטקס. בעולם של שניים וחצי אתרים מי היה זקוק למדריך?    מה הבעיה לזכור שתיים, שלוש, עשר כתובות, שכולן מתחילות ב-www ומסתיימות ב-.com?!

ובכל זאת תוך חצי שנה היו לנטקס חצי מליון משתמשים, ולפי הנתונים הלא רשמיים משתמשים בנטקס היום בישראל לבדה יותר משני מליון איש (50% מהגולשים), ובמאגר שלה מעל 100 אלף אתרים. היא הנפיקה בתל-אביב ונסחרת היום לפי שווי שוק של כ-80 מליון שקל. לאחרונה גם חתמה על הסכם עם גוגל העולמית. בקיצור, למרות שלא זכו בי (אז והיום) כמשתמש, נטקס היא ללא ספק סיפור הצלחה.

בשנת 2003 הכריזה גוגל על ה-Google Toolbar (להלן: ג"טב) גרסה 2.0. למרות שנאתי התהומית לטולברים באשר הם, זה של גוגל אפשר לי לראשונה לחפש בעזרת גוגל, תחביב וגם אומנות עבורי, בלי לפתוח (עוד) חלון של דפדפן. אפילו חוסם הפופ-אפים שלו היה אפקטיבי וחביב. מהר מאוד נכבשתי והתמכרתי. כל מה שלא אהבתי בנטקס ולא רציתי להשתמש התלבש עליי יופי עם הג"טב. תוך שבועות ספורים שכחתי מקיומו של google.com שהיה לתקופת זוהר קצרה אתר הבית שלי. כל חיפוש התחיל ונגמר בג"טב.

תוך חודשים הפסקתי להשתמש בכתובות URL.  למה לי להקיש www.ynet.co.il אם אפשר להקיש "ynet" בג"טב ולהקליק על האופציה הראשונה?   למה לי לזכור את הכתובת של הבלוג שלי אם אפשר לכתוב "שגיא נאור" בג"טב ולהקליק על האופציה העליונה?!   ממש כפי שהסלולרי גרם לי להפסיק לזכור מספרי טלפון (אפילו של בני משפחתי הקרובים), כך הפך אותי הגט"ב לסנילי לגבי כתובות אינטרנט. Gmail, בנק הפועלים, מצב האופציות שלי, you name it – הכל במרחק הקשת כמה מלים בגט"ב, Enter והקלקה.

הגט"ב הפך גם את החיים לקלים יותר. כפי שציינתי, הקלקת "שגיא נאור" בגט"ב פשוטה יותר מלשלוח למישהו את הכתובת של הבלוג. גם לחיפוש אחרי איזה פוסט שכתבתי אני משתמש בגט"ב. כפי שציינה במדויק כרמל בפוסט האחרון שלה, כתובות הן דבר מעצבן ומסובך. הגט"ב הופך את חוויית האינטרנט לאינטואיטיבית וידידותית, הן למשתמש הפשוט והן למשתמש הכבד. ואני, שזלזלתי פעם בנטקס וברעיון של אביב רפואה, הפכתי לחסיד ה-WYSiWYG החדש – What You Say is Where You Go.

ואני הולך, בטח הולך. הולך לכל מקום אליו מפנה אותי הגט"ב. ואם אני לא יודע לאן אני רוצה ללכת, אני הולך בלב שלם אחרי הגט"ב. בדרך כלל, אם אתם יודעים לאן אתם רוצים להגיע, הגט"ב יציע לכם את האלטרנטיבה הטובה ביותר ומיד. כמו האורקל מדלפי, האלוהות מדברת מפיו של הגט"ב. האלוהות המודרנית, אלוהות ההמונים. ואדם מודרני אל לו לטייל בשבילי ה-WWW ללא סימני הדרך של הגט"ב.

"ההווה של גוגל שקוף לגולשים, שמוצאים את מה שחיפשו בלי לחשוב בכלל על כמה זה בנאלי ואיך היו החיים לפני גוגל...", כתב עידו קינן אי-אז ב-2003 (אגב, גם הדו-שיח לעיל לקוח מאותה רשימה שנכתבה במסגרת פרוייקט חמש שנים לגוגל). "מנוע החיפוש המושלם יבין בדיוק מה אתה מתכוון וייתן לך בדיוק מה שאתה רוצה", מצוטט לארי פייג' באתר של גוגל. הרשו לי לתקן/להרחיב: הטולבר המושלם יבין מבין בדיוק לאן אתה רוצה ללכת וייקח ולוקח אותך לשם בקליק.