שגיא נאור

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא

והדרך עודנה נפקחת לאורך

וענן בשמיו ואילן בגשמיו

מצפים עוד לך, עובר אורח

במילים אלה ממש נפתח ספר השירה הראשון של נתן אלתרמן, "כוכבים בחוץ", שראה אור ב-1938. אותו אלתרמן שהיה לא רק אחד מחשובי המשוררים בשפה העברית, אלא גם אבי הפזמון הארץ ישראלי.  קשה לדבר על "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה" כפי שהם מכונים מבלי לנקוב באחד השירים של אלתרמן. "עוד חוזר הניגון", "דצמבר", "ערב עירוני", "פגישה לאין קץ", "אליפלט", "את הלילה שלך מרגיעים", "שיר משמר" (לטעמי, רגע השיא של השירה העברית המולחנת), "כלניות" – נדמה שאינני זקוק כלל למילים. עצם אזכור השירים האלה, נכסי צאן ברזל, מעורר חיל ורעדה.

מתוך הביקורת שלי על שלושה אלבומים בסדרת "המשוררים הגדולים", סדרת אלבומים משירי משוררים, משל נתן אלתרמן, לאה גולדברג ורחל, המתפרסמת בפורום מוסיקה ישראלית ב-ynet.