שגיא נאור

"השרת העיוור", אתר ביקורות המוזיקה הנפלא (גילוי נאות: אני נמנה על כותביו הרבים), מריץ כבר שבע שנים את פרוייקט "הגיבור הלא מושר", במסגרתו מצדיעים הכותבים השונים ל"גיבור הלא מושר", מי שהוציא אלבום נפלא (בעיני הכותב, כמובן) אך זכה להתעלמות מצד התקשורת. אחרי תקופה ארוכה שבה שבתי והאזנתי ושבתי והאזנתי ל"המיטב" של חנן יובל אני בטוח בעצמי מספיק כדי להכריז קבל עם ופורום: חנן יובל הוא הגיבור הלא מושר של כל הזמנים, הגיבור הלא מושר 1974 ואילך.

"אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים..."

בהקדמה לאלבום האוסף המושקע שהוציאה אן.אם.סי ליובל, וזאת במסגרת סדרת "המיטב" שלה, מספר המשורר האהוב עליי, רוני סומק, על יצירתו של יובל: "'יופי', כתב פעם הפילוסוף שופנהאור, 'הוא מכתב המלצה פתוח, הכובש את הלבבות בטרם עיינו בכתוב'. חנן יובל יכול להלחין את המכתב הזה...".  האזנה לאוסף הזה, המסודר כרונולוגית והמאוד מקיף (ועל כך ברכות לעורך ליאור מזרחי), מבינים שהאמת לא רחוקה מכך. יובל, שאחראי לשירים אהובים ונכסי צאן ברזל, כמו "אתם זוכרים את השירים" המצוטט לעיל (למלים של יהונתן גפן), "בטרם" ו"שנינו ביחד וכל אחד לחוד" (למלים של יהודה עמיחי), "נגה" שכתב ל"שובבי ציון" (שכתב מאיר אריאל על אחותו הבכורה של יובל), "כשצלצלת רעד קולך", "דור" ועוד ועוד, מבינים את מקומו החשוב והכל-כך בלתי מושר במוסיקה הישראלית.