עברו שבוע-שבועיים ואף-אחד כבר לא זוכר. לא זוכר את שדרות, לא זוכר את עזה. כולם יודעים שהמלחמה נגמרה (לעת עתה) ושהטובים הפסידו. פרט לכמה פוליטיקאים מעצבנים (ע"ע אבי דיכטר), עיתונאים חסרי אחריות וח"כים סהרוריים מהימין, שלהם תמיד יש נוסחאות פלא, כולם תמימי דעים - הגענו למבוי סתום.
ומעבר לים, האדונים בוש ורמספלד "חוגגים" חמש שנים בעירק, עם מילוני עירקים שאין להם מים נקיים או ציוד רפואי (רויטרס) ויותר מארבעת אלפים (!!!) חיילים הרוגים. גם שם, כמו כאן, אף אחד לא מודה שהדרך היחידה לצאת מהבוץ היא פשוט לצאת.
ואדוני המלחמה - הם ממשיכים לחרחר מזימות, להצית קרבות ולשלוח ילדים למות. סתם.
הכל מבני אדם - לא משמים. עוד לא למדנו כלום, כך מתברר.
אדי ודר מבצע את "אדוני המלחמה" בערב לכבודו של דילן
בואו, אדוני המלחמה,
אתם שמייצרים את כל הרובים
אתם שמייצרים את כל מטוסי ההרג
אתם שמייצרים את חומרי הנפץ האדירים
אתם שמתחבאים מאחורי חומות
אתם שמתחבאים מאחורי שולחנות
אני רק רוצה שתדעו
שאני יכול לראות אתכם דרך המסכות
אתם שלא עשיתם דבר מעולם
פרט לבנות מכונות הרס עבורכם
אתם משחקים עם עולמי
כאילו היה הצעצוע הקטן שלכם
אתם שמים רובה בידי
ומתחבאים מעיניי
ואז פונים ובורחים רחוק
כשהכדורים המהירים עפים מעליי
כמו יהודה אי אז
אתם משקרים ומרמים
שבמלחמת העולם אפשר לנצח
אתם רוצים שאאמין
אבל אני רואה דרכך עיניכם
אני רואה דרך המוח שלכם הרקוב
כמו שאני רואה דרך המים
הזולגים אצלי בביוב
אתם משחררים את הנצרות
שיירו לאוויר אנשים אחרים
ואז חוזרים לאחור וצופים
בגידול בספירת המתים
אתם מתחבאים באחוזות שלכם
בעוד דם של אנשים צעירים
נשפך מגופותיהם
ונקבר בביצות ובהרים
זרקתם את הפחד הגדול ביותר
שאפשר להטיל מעולם
הפחד להביא ילדים
לעולם
על כך שאיימתם על ילדי
שלא נולד, שלא זכה לשם
לא מגיע לכם אפילו הדם
הזורם בעורקיכם
כמה כבר אני יודע
כדי שאדבר שלא בתורי
אתם אולי תגידו שאני צעיר
אתם אולי תגידו שלא למדתי
אבל יש דבר אחד שאני יודע
למרות שאני צעיר מכם
אפילו ישו לעולם לא
יסלח על מה שעשיתם
הניחו לי לשאול אתכם רק שאלה אחת
האם הכסף שלכם טוב כל-כך
האם הוא יקנה לכם מחילה
אתם חושבים שזה כך?
אני חושב שאתם עוד תמצאו
כשיגיע זמנו של המוות שלכם
שכל הכסף שעשיתם
לא יקנה לכם בחזרה את נשמתכם
ואני מקווה שאתם תמותו
ואני מקווה שהמוות שלכם יגיע בקרוב
אני אלך אחרי הארון שלכם
באחר-הצהריים הצהוב
אני אביט כשיורידו אתכם
למטה אל מיטת נצח הנצחים
ואני אעמוד מעל הקבר
עד שאהיה בטוח שאתם מתים
(אדוני המלחמה, בוב דילן, 1963)
* לעיונכם גם התרגום של יהונתן גפן לשיר המופלא הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
