מהו שיר מושלם? יש לכך הרבה תשובות. בעיניי זה שיר שמדבר אליך. אבל הרבה שירים מדברים בתקופות שונות של החיים, ולכן שיר מושלם הוא שיר שמדבר אליך לאורך הזמן, שאתה מתחבר אליו ממקומות שונים, בתקופות אחרות, וכל פעם מוצא בו משהו חדש להיאחז בו, אמת חדשה להאמין בה, נחמה חדשה למצוא בה כתף.
God Only Knows של ה-Beach Boys מופיע באלבומם המופתי, Pet Sounds. טונות של מילים כבר נשפכו על האלבום הזה – רמתו הגבוהה, פריצות הדרך שלו בתחום הסאונד וההפקה, ההשפעה שלו על מוזיקאים כג'ון קייל והביטלס ועוד ועוד. God Only Knows הוא בעיניי גולת הכותרת של האלבום הזה – "השיר הטוב ביותר שאי פעם הוקלט" כינה אותו פעם פול מקרתני, איש שהקליט בעצמו לא מעט שירים טובים ביותר. אתה יכול לשמוע אותו שוב ושוב, ולהתאהב בו כל פעם מחדש. שיר מושלם, ללא ספק.
לפני שנה בערך עלה כאן למסכים Love, Actually (וזכה לכותרת המטופשת "אהבה זה כל הסיפור"). בסוף הסרט, בסצנה האחרונה (קיטשית כמעט כמו שהיא רומנטית), השיר הזה עולה ומסיים את הסרט בצורה נפלאה, כמעט רק בזכות היותו שיר כל-כך נפלא. בהקשר הזה השיר הזה נראה כל-כך אופטימי, כל-כך מלא אהבה, שבא לך להשמיע אותו כל בוקר ליד המיטה הזוגית שלך, כשאתה וזו שאתה אוהב פוקחים עיניים:
If you should ever leave me
My life would still go on, believe me
The world could show nothing to me
So what good would living do me
God only knows what I'd be without you…
השבוע ראיתי - באיחור אופנתי, ב-DVD ולא באשמתי – את My Life Without Me (או בתרגום: "החיים בלעדיי"... כמעט טוב כמו המקור). למי שהצליח לפספס, אני לא אהרוס (נגד ספוילרים עקרונית), רק אספר בקצרה שהסרט מגולל את סיפורה של אן, ילדה-אשה בת 23, הנשואה לגבר הראשון שבו התאהבה, אם לשתי ילדות, המתגוררת בקרוואן בפרברים של וונקובר ומנקה את האוניברסיטה בלילות למחייתה. אן מגלה יום אחד שהיא עומדת למות, ונותרו בקושי חודשיים לחיות. היא מחליטה לשמור על מחלתה בסוד, ומנסה להשלים בחודשיים האלה את כל מה שלא הספיקה עד אותו רגע, מין רשימה כזו של "things to do before I die". הסרט מלווה את אן, בלי רחמים עצמיים ודמעות (שהיית מצפה, נניח, מסרט הוליוודי), במסע הפרידה שלה מהחיים. עצוב נורא ויפה עד כאב.
ולמה אני מספר את כל זה? כי יש באמצע הסרט סצנה נפלאה, שבה אן נפרדת מבעלה בלילה – היא יוצאת לעבודה והוא רק חזר מעבודתו. הם מחובקים, והוא מבקש שתשיר לו. ואז היא שרה - כן, ניחשתם – את God Only Knows. אתה מביט בפנים החיוורים שלה (שרה פולי בתפקיד מופלא), ופתאום המלים של השיר הזה משנות משמעות לגמרי. פתאום השיר הזה מדבר על פרידה, על סופה של האהבה, על החיים לבד, בלעדיה:
I may not always love you
But as long as there are stars above you
You'll never need to doubt it
I'll make you so sure about it
God only knows what I'd be without you
השיר הזה חוזר בעוד סצנה אחת, נפלאה, שבה אן מקליטה קלטות לאנשים בחייה, כדי שישמעו אחרי שהיא כבר לא תהיה – לילדות שלה (כל יומולדת עד גיל 18), לאמה, לבעלה. את הקלטת לבעלה היא מסיימת שוב עם השיר הזה, חצי שרה חצי ממלמלת, וכל מלה ומלה של השיר היפהפה הזה נכנסת ישר לקרביים. אי אפשר לעצור את הדמעות, כל הגוף מתכווץ בתוך עצמו. שיר מושלם, שחותך בבשר ביופי טהור:
If you should ever leave me
Well life would still go on believe me
The world could show nothing to me
So what good would living do me
God only knows what I'd be without you
אז מהו שיר מושלם? אין לכך ממש תשובה. שיר שאתה חוזר אליו שוב ושוב, ומבין פעם אחר פעם כמה הוא אמיתי, כמה הוא יפה. שיר שמדבר אליך לאורך הזמן, שאתה מתחבר אליו ממקומות שונים, בתקופות אחרות, וכל פעם מוצא בו משהו חדש להיאחז בו, אמת חדשה להאמין בה, נחמה חדשה למצוא בה כתף.
נ.ב. למי שלא הבין, אני ממליץ מאוד בחום על "החיים בלעדיי" ועל "Pet Sounds". שניהם שווים התייחסות רצינית מכל מי שמעריך אמנות טובה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
