Coast to Coast (להלן: קט"ק) זה משהו שמעלה תמיד חיוך אינפנטילי, כולל זליגת ריר מהפה, אצל כל אחד כמעט ובטח אצלי. בטח כשמדובר בריל דיל הכולל מכונית, חבר טוב, אספקה של מוסיקה, ודרך ארוכה ארוכה מקליפורניה לניו-יורק.
אבל סמכו על יקיר הבלוג, מור, שכאמור עזב את סן פרנסיסקו (אשר בקליפורניה) לטובת ניו-יורק הגדולה, שיהפוך עניין נפלא כמו קט"ק למשהו מופלא באמת מצד אחד וטכנופובי להחריד מצד שני. וכל זאת כשהוא משתמש בתירוץ משעשע (עניין פעוט כמו מזרון אהוב) כדי להמשיך במסעותיו המופלאים בעולם.
המצרכים הדרושים לקט"ק אליבא דמור:
- אחת משאית של Penske (aka צ'רלי)
צ'רלי, המשאית המדוברת. צילום: מור (CC).
- אחד חבר טוב, עם נטייה לטיולים בעולם
- אחד עמוד אינטרנט ובו תיעוד מפורט של המסע, כולל פליקר וטוויטר, המעדכן לא רק את מצבו ומיקומו של צ'רלי, אלא גם את המוסיקה המושמעת בקרבו (שהוקדשה כמובן לכל מדינה ומדינה אותה חצו).
כך, מצויידים בכל הטוב שיש לעולם להציע, יצאו השניים לדרכם, ואחרי שבועיים מפרכים בדרכים הגיעו הביתה בשלום. ברוכים הבאים.
צ'רלי, שי ומור. תמונת סיום. (CC)
כדי לחגוג את חזרתם/הגעתם הביתה החלטתי להקדיש להם כאן קט"ק מופלא נוסף בו נתקלתי לאחרונה, מבית היוצר של האחים גונדרי, מישל ואוליבר "טוויסט".
מדובר בקליפ לשיר Time Lapse של להקה צרפתית בשם Lacquer, ומדובר ב-4 דקות מדהימות, מרוכזות ומשעשעות, שצולמו מהמושב האחורי של הרכב הפתוח שלהם, הגומא את הדרכים המופלאות שמחברות בין לוס אנג'לס (שבקליפורניה) לניו יורק.
אז ברוכים הבאים הביתה, חבר'ה.
.
הביתה, שם המחשבות בורחות להן
הביתה, שם המוסיקה מתנגנת לה
הביתה, היכן שהאהבה מחכה
בשקט לך.*
* מתוך "Homeward Bound" של סימון וגרפונקל, השיר שאיתו חתמו מור ושי את מסעם ברחבי אמריקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
