שגיא נאור

"הו, כמה שימושי", אתה אומר לעצמך ואז מקיש על "עריכה". אבל בנענעֵשֶר המחודש אין עריכות חינם...



"אינך מורשה לערוך בלוג זה" וזהו. בלי הסבר, בלי אפילו רמז. מזל שאני מאוד אינטליגנטי,  ואני מבין ש"אינך מורשה" משמעו "לא עשית לוג-אין". אבל אם לא עשיתי לוג-אין, למה אתם מציעים לי "עריכה" ו"התנתקות"?    לא יותר הגיוני להציע לי, למשל, את האפשרות הטריוויאלית "כניסה"?!

מופתעים?  עד עכשיו סיפרתי לכם על המקרה הטוב יותר. במקרים אחרים, נענעֵשֶר נותן לך את מסך העריכה, אתה מקיז דם, יזע ומילים על הפוסט שלך, לוחץ על "שמור" כדי לפרסם אותו ואז...



כן, זו לא טעות - "נא להכנס שוב עם שם משתמש וסיסמה". והפוסט שלך?  לא שמרנו אותו, חס וחלילה. תכתוב אותו שוב, יה נודניק...

אז תאמרו שאני קטנוני, תאמרו שאני עצבני, תאמרו לי לעבור לוורדפרס... בעיניי ההזנחה של ממשק המשתמש של ישראבלוג במסגרת ה"עיצוב מחדש" של נענעֵשֶר היא זלזול גס במשתמשים.

ליפול דווקא בדבר הפשוט הזה, שכל בלוגר יתעצבן בגללו פעם אחר פעם בכל כניסה לאתר, זה דוגמה חיה לעקרון ה-80:20 הלכה למעשה - תבזבז את האנרגיה והכסף על ה-80% הלא חשובים, תזלזל ותיפול דווקא על ה-20% שבאמת מזיזים למישהו.
או במלים אחרות: 80 קבין של מזומנין הלכו לנוויל ברודי, ו-20 אלף בלוגרים (לפחות...) יכולים ללכת ל...