שגיא נאור

אני מת על פרויקטים, אבל את זה אתם כבר יודעים.

אני מת על מיקסטייפים, אותם אוספים נפלאים שאנשים מכינים לטובת עצמם והכלל.

וכן, אני מת על פרוייקטי מיקסטייפ שונים ומשונים, כפי שוודאי למדתם בעצמכם, אם אתם קוראים פה מספיק זמן.

אז עכשיו יקירת הבלוג קנדי מרימה להנחתה ומנסה לרקוח מיקסטייפ קולקטיבי אולטימטיבי עבור רכיבת אופניים.
לא שאני רוכב אופניים דגול, אבל יצא לי לעשות כמה שיעורי ספינינג בחיי, וחוץ מזה אני רץ מדי פעם, ומיקסטייפ מדרבן ומעניין נשמע לי רעיון שובב...

אז מה אני מביא למיקסטייפ של קנדי?!

זה צריך להיות שיר אפקטיבי, כלומר קצבי, שכיף להתאמן איתו, שכיף לפזם את המלים שלו, שמעלה חיוך על הפנים.

זה צריך להיות שיר נעים, לא רועש מדי, לא מסובך מדי, משהו דרימי כזה.

זה צריך להיות שיר שתופס אותך מהשמיעה הראשונה ולא עוזב אותך עד שקצב פעימות הלב שלך מתמזג עם השיר.

בקיצור, זה חייב להיות Silence של Delerium ושרה מק'לחלן, ברמיקס המצוין של טייסטו.

אם יש משהו מאחורי המושג "קלאסיקה מודרנית" מדובר בשיר הזה. השיר, שיצא בשנת 1997 (!!!) ונכלל באלבום "קארמה" של Delerium, שהיה אלבום ניו אייג'י למדי ברוח התקופה (ע"ע אניגמה או דיפ פורסט). הוא שוחרר רשמית כסינגל ביוני 1999, שנתיים אחרי שהאלבום יצא, ברמיקס של איירסקייפ, שהפכו אותו משיר מנומנם עם שירה יוצאת דופן לקטע שמח וכובש.

בשנת 2000 הגיעה מתקפת רמיקסים, שהבולט בהם היה של טייסטו. מאז, ועד היום, השיר לא יורד מהכותרות, מהווה את מסמר הערב בכל חתונה (כולל של החתום מטה), וממשיך לצבור רמיקסים, להופיע באוספים ולעשות שמח לאנשים בכל העולם.

די להציץ בקליפ לעיל כדי להבין שמדובר בשיר האולטימטיבי למיקסטייפ של קנדי. עכשיו רק צריך לשים טייטס, לעלות על הכסא ויאללה... לרכוב.