שגיא נאור

היחסים של התקשורת הישראלית – ואולי של העם היושב בציון - עם ההי-טק הישראלי היו מאז ומתמיד בבחינת "כבדהו וחשדהו" - כשקטר ההי-טק רץ קדימה וסוחב אחריו את הרכבת המיושנת הקרויה "המשק הישראלי" כולם מריעים, שמחים לקפוץ על הקרונות ומנפחים את הסיפורים (והתקשורת הישראלית, ולטעמי במיוחד "גלובס" מצטיין בכך); כיש מהמורות בדרך, ע"ע משבר הסאבפריים והיחלשות הדולר, כולם שמחים לאיד, ויותר מכולם התקשורת הישראלית (ולטעמי במיוחד "דה מארקר" מצטיין בכך).

למתבונן מהצד, שאינו מעורה ב"בועה", בשבועות האחרונות יש רושם שההי-טק הישראלי מתפרק. חדשות לבקרים מבשרים העיתונים הכלכליים, שקמו על גב הצלחת ההי-טק הישראלי, על פיטורים, סגירת חברות והקפאת שכר. הנה קצת כותרות מהשבועות האחרונים מ"הטוש": קפאון בשכר בהי-טק, הפיטורים בהי-טק דופקים בדלת, קרנות הון סיכון ישראליות מוכנות פחות להסתכן. ממש חורבן בית שלישי, ע"ע התפוצצות הבועה.

אבל לשמחתי – כן, לשמחתי – אני חלק מהתעשייה הזו, המכונה "הי-טק". ובמבט יותר ביקורתי, כל הכותרות הסנסציוניות לעיל, וגם כאלה שלא הבאתי כאן, אינן שחורות כמו שאפשר לדמיין, לעתים הן אפילו בהירות ומשמחות. קפאון בשכר?  זה נכון, אבל זה אחרי עליות שכר משמעויות כל שנה ושנה מאז 2003, שמהנדס תוכנה מתחיל מרוויח לפחות 14 אלף שקל ועם קצת נסיון מרוויח כבר לפחות 21 אלף, כשרוב החברות לא הפסיקו לגייס מועמדים ובמקצועות מסוימים יש קושי רב בגיוס כוח אדם מתאים, התמונה לא נראית קשה כל-כך.

הפיטורים בהי-טק דופקים בדלת?  נכון, לא מעט סטארט-אפים נסגרו וחברות מבוססות מפטרות, אבל ברוב המקרים מדובר בסטארט-אפים שלא הצליחו מסחרית וחברות שפיטרו את ה"עודפים" שהצטברו. אלה שינויים טבעיים, הברירה הטבעית של ההי-טק – אם תרצו, כשלצד הפיטורים חברות סטארט-אפ ממשיכות לגייס כסף, לגייס עובדים ולהצליח (כולל אקזיטים), ומספיק להסתכל בדף של "הטוש" המוקדש לסטארט-אפים בכדי להתרשם שהתמונה די ורודה.

קרנות הון סיכון  מסתכנות פחות?  אולי. אבל היקף הגיוסים השנה חצה כבר את סף מיליארד הדולר. לא רע בשביל תעשייה בסיכון.

הקלישאה הידועה אומרת: "מי שיכול – עושה. מי שלא יכול – כותב על זה". נדמה שבתקשורת פשוט מתקשים להבין את, אולי אפילו מקנאים בכל האנשים האלה, שמציבים את ישראל במקום גבוה ברשימת המדינות החשובות לכלכלת העולם ומקבלים בתמורה לא מעט כסף בשביל זה. אז כשהולך, הם מסקרים את זה כאילו היינו התאומות של בראד ואנג'לינה וכשלא הולך הם יותר מנהנים להספיד את המת טרם זמנו.

איש חכם אמר לי פעם שבהי-טק שורדים רק הפסימים. ובכל-זאת, כל איש הי-טק, במיוחד היזמים שביניהם, הוא אופטימיסט מושבע. אז בתור פסימי-אופטימי שכזה, עם לא מעט שנות נסיון בתעשייה הזו, אני יכול לומר לכם במידה רבה של ודאות: השמועות על מותו של ההי-טק היו מוקדמות מדי. יש האטה?  אחריה תבוא עוד צמיחה. ואולי עוד האטה. ואולי עוד צמיחה. בסופו של דבר, התעשייה הזו מאפשרת את החיים הנוחים והנפלאים של כולנו, ולכן היא תישאר פה לנצח.

ולכל הנשמות הטובות - נתראה בבועה הבאה.

גילוי נאות: הכותב עובד למחייתו ומבלה את מרבית זמנו כמנהל קבוצת פיתוח בחברת הי-טק ישראלית.