שגיא נאור

בשבת, בשעת בוקר מוקדמת, עם הנץ החמה (ואיך שהיא הנצה... שרפה את קצה אפי ללא בושה!), יצאתי לרוץ 60 דקות, לראשונה במהלך האימונים המפרכים שלי.

בשבוע שעבר, בפוסט שבו היללתי את "פרוייקט מטבוחה" ציינתי שהם עוררו לי געגועים כבירים ל-"Classical Mushroom" של Infected, ובשבת החלטתי ללכת על המקור בכבודו ובעצמו.

את שיר ההלל לאינפקטד משרום כתבתי כבר בעבר, כשהם חגגו עשר שנים. “Classical” היה ונותר מאלבומי הטראנס האהובים עליי ביותר, ואחד היחידים שאני עדיין יכול לשמוע מתחילתו ועד סופו.

תחילתו ב-Bust a Move, שיר שפשוט זורק אותך ישר לעניינים, בין אם אתה במסיבת טראנס סוערת או בריצה ארוכה ומפרכת:

בדרך, בדיוק בקטע שאני נשבר בו בכל פעם (בערך 25 דקות לתוך הריצה), מגיע Dracul, עם הסמפול הנפלא מ"דרקולה" (“May god unite us in heaven…”), ופשוט מכניס בי כוחות חדשים ומופלאים:

והוא מסתיים עם The Missed Symphony, שיר שהוא לא פחות מיצירת מופת, סימפוניה של ממש:

בקיצור, תענוג לאוזניים ולרגליים, והמלצה חמה ומיוזעת לכל מי שמחפש פסקול לריצה שלו, בדרך ל-Human Race הקרוב או הבא או כל מאמץ פיסי אחר.

נ.ב. ביום שני לקח אותי אייל התותח לריצה של 10 ק"מ, טובין ותקילין, וכל זאת בפחות מ-60 דקות.
זהו, נראה שאני מוכן למרוץ. להתראות בראשון בערב!