שגיא נאור

בלוג דיי היא יוזמה נפלאה של ניר אופיר, שמטרתה לחשוף את העולם לבלוגים חדשים (ובלוגרים חדשים) לרווחת הבלוגספירה כולה. (תקציר הפרקים הקודמים: 2007, 2006, 2005).

אז גם הפעם אני אמליץ על חמישה בלוגים שאני נהנה לקרוא אותם בשנה האחרונה. הסדר חסר חשיבות, כמובן. וכרגיל אני מתנצל בפני כל עשרות הבלוגים המצוינים שאני קורא על בסיס קבוע ולא נכללו (עדיין) ברשימה:

ב"תודעה כוזבת" כותב שחר על "הבועה העכורה של ההי-טק", אחרי "תקופה ארוכה מדי בבועה האקדמית", מה"בועה הפרברית" שבה הוא חי, כ"מילאומניק של הבועה השינקינאית".

בקיצור, כפי שאפשר לראות בתמונה, שחר מפריח בועות-בועות שמתעסקות בתרבות, טכנולוגיה, האקדמיה ועוד. זה תמיד מעניין, תמיד פותח את הראש ותמיד מהנה לקרוא.

פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: Sickr – Broadcast Your Aches

בלוג ש”נולד במטרה לפתוח את הבוקר עם שיר טוב, ותוך כדי כך להרחיב אופקים מוסיקליים (וגם כדי שיהיה מה לשמוע עם הקפה והסיגריה של הבוקר...)". כל המוסיף על זה רק גורע...

פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: איזה wifi ואיזה נעליים (סיכום הפסטיבל)

את כותב הבלוג "לא יכול בלי זה" לא צריך להציג.

אבל מי שחושב שהוא מכיר את עידן אלתרמן – מהטלוויזיה, מהבמה או מ"לולה" – כדאי לו מאוד להציץ בבלוג שלו, שם מתגלים המון צדדים נוספים ומקסימים של האיש המוכשר הזה.

"מוזיקה, קולנוע, קומדיה, אבהות ומה שביניהם" מספר עידן על הבלוג שלו, וכל אלה ועוד מככבים שם. ההנאה מובטחת.

פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: אבא, זה ג'ון או פול ששר את זה? (דרורית דיווחה שהרשימה הוסרה)
                                         רשימת מקרטני: עשרה שירים שהוא לא יבצע בהופעה (וחבל)

גם יאיר רוה הוא סוג של סלב.

אני עוקב אחרי "סינמסקופ", מדור הקולנוע של יאיר, עוד מ"זמן תל-אביב". אחר-כך הוא עבר ל"העיר", וגם כתב ב"עכבר", ואני אחריו. אחרי הכל, עד שאתה מתכוונן למבקר שקולע לטעמך אתה לא עוזב אותו.

מינואר 2006 יאיר כותב בבלוג משלו, וכיאה לבמה שכזו הוא כותב הרבה, על המון נושאים ובהנאה מרובה (של הכותב והקורא כאחד). הוא כותב על בתי הקולנוע הישראליים ויחסם למבקרים בהם ולמבקרים אותם, על טעויות תרגום, על סרטים חדשים ואפילו על סרטים משעשעים שרצים באינטרנט.

לכל מי שאוהב קולנוע, וכל מי שאוהב כתיבה על קולנוע, בלוג חובה.

פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: אובמה בא, אובמה הלך

בעוונותיי אני פרסומאי וונאבי. יש לי חיבה עזה לענף הפרסום, במיוחד לצדדים הקריאטיביים שלו. ויש לי חיבה עזה יותר לאנשים קריאטיביים.

גיא דיין ודורי בן ישראל, "שני אנשי קריאייטיב עם טונות של ריספקט בקהילת הפרסום הצ'כי" כותבים בלוג על קריא ייטיב, אינטראקטיב, פרסום כחול לבן ומהעולם, שיווק גרילה, שיווק ויראלי וכל מה שמסביב.

ב"מזבלה" תמיד שמח. התעדכנות יומית שם ואתם ישר מרגישים בברנז'ה.

פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: אמת בפרסום