לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שגיא נאור


"רוק'נ'רול הוא מהות החיים וכתיבה על רוק'נ'רול היא דרך חיים" (לסטר בנגס)

Avatarכינוי: 

בן: 50

Google:  sagman

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מרוץ אופניים לבחורות גדולות ישבן


אז אני אומר לעצמי, אם האינטרנט הוא רק לפורנו, כפי שהפוסט הזה טען (וזכה לכמות צפיות לא מבוטלת...), איך זה שאני לא מנצל את העניין לתועלת הבלוג הזה וקוראותיו הנאמנות?      
ובעוד אני מהרהר בדבר, אני שומע מאיזה חדר כאן את "
Bicycle Race" של פרדי מרקורי ו"קווין" ומחייך חיוך זדוני...



(הקליקו על התמונה לצפייה ברזולוציה מלאה)

זוהי העטיפה הפנימית של הסינגל "Bicycle Race/Fat Bottomed Girls" של Queen, מתוך האלבום Jazz שיצא ב-1978 (ככה הוא נראה מבחוץ). ישבנים גדולים אין כאן. בחורות חטובות – כן.

התמונה איננה מבוימת – לצורך קידום המכירות של הסינגל והאלבום קווין אירגנו מירוץ אופניים עם 65 בחורות ערומות וצילמו אותו. הקליפ שצולם נאסר לשידור בזמנו, ומאוחר יותר נערך כדי להציגו:


הקליפ - הגרסה המצונזרת. כאן הגרסה הלא מצונזרת.

אגב, גם העטיפה החיצונית "צונזרה" – הביקיני על הישבן הענוג של הבחורה שרוכבת על האופניים צויר מאוחר יותר לדרישות הצנזורה.

אני רוצה לרכב על האופניים שלי...

מרוצי אופניים באים אליכם כמו פצצות לגבות

אז תשכחו מכל מה שאתם צריכים לעשות

בחורות עבות ישבן – הן תרכבנה היום

אז חפשו את היפהפיות האלה בחלון...

השיר עצמו, "Bicycle Race", נחשב ליצירה המורכבת ביותר של קווין (מתחרה ראש בראש עם "רפסודיה בוהמיינית"). סולו הגיטרה שמדמה את מירוץ האופניים נחשב עד היום לאחד מהסולואים המפוארים ביותר בתולדות הגיטרה החשמלית. פרדי כתב אותו כמובן בצרפת, אחרי שצפה מחלון חדר המלון שלו ב"טור דה פראנס".


טור דה פראנס בעירום בלונדון. מפליקר: rouatt

 

נ.ב. לכל הסוטות שהגיעו לכאן בחיפוש אחר מרוץ אופניים מסוג אחר, לא כאן זה המקום.

נכתב על ידי , 9/12/2008 09:11   בקטגוריות אני שומע שוב ברגעי השלווה את..., סיפורים קטנים מאחורי שירים גדולים, אופטימי, אינטרנט, ארס-בלוגטי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ג'איי גורו דווה אום (אין דבר שישנה את עולמי)


מלים זורמות החוצה כמו גשם אינסופי לתוך כוס של נייר,
הן גולשות בעוד הן עוברות, הן מחליקות על פני היקום.
בריכות של צער, גלים של אושר נסחפים דרך נפשי הפתוחה,
שולטות ומלטפות אותי.

ג'איי גורו דווה אום
אין דבר שישנה את עולמי

תמונות של אור שבור אשר רוקדות לפניי כמו מליון עיניים,
הן קוראות לי עוד ועוד על פני היקום.
מחשבות משוטטות כמו רוח חסרת-שקט
בתוך תיבת מכתבים, הן
מועדות עיוורות בעוד הן עושות דרכן
על פני היקום.

ג'איי גורו דווה אום
אין דבר שישנה את עולמי

קולות של צחוק, צללים של חיים מצלצלים
דרך אוזניי הכרויות, מעוררים ומזמינים אותי.
אהבה בלתי-מוגבלת נצחית אשר זוהרת מסביב כמו מליון
שמשות,
וקוראת לי עוד ועוד על פני היקום.

ג'איי גורו דווה אום
אין דבר שישנה את עולמי

ג'איי גורו דווה

פתחתי את "עלילות רופוס" עם גרסת כיסוי, וכיאה לפריק של גרסאות כיסוי (אני, אבל גם רופוס...) גם אסיים עם אחת כזו - שהרי ההופעה בעוד יומיים (ואפילו הכרטיס כבר בידי, לידיעת הקורא ד"ס) - ל-"Across The Universe".

Across The Universe של הביטלס נכתב על-ידי ג'ון לנון אחרי ויכוח עם אשתו הראשונה סינתיה. "שכבתי לידה במיטה, אחרי ריב", סיפר ג'ון, "והמשכתי לשמוע את המלים שלה שוב ושוב, זורמות בזרם אינסופי. ירדתי למטה והפכתי את כל זה לשיר קוסמי ולא לשיר עצבני...  לא ממש רציתי לכתוב אותו, אבל לא הצלחתי לישון עד שלא פרקתי אותו על הנייר".

הלחן של השיר הושפע במידה רבה מההתעניינות ההולכת וגוברת של הביטלס במדיטציה טרנסנדנטלית, ובעקבותיה נוספה לשיר המנטרה "ג'איי גורו דווה אום", שמשמעותה בסנסקריט "ברכו את הגורו הנעלה", ומיוסחת למהרישי יוגי. בראיון למגזין רולינג סטון ב-1970 לנון התייחס לשיר כשיר הטוב ביותר והפואטי ביותר שהוא כתב מימיו. הוא גם התגאה מאוד בייחודיות של הלחן.

השיר הוקלט בפברואר 1968 באבי רוד, כדי לצאת כסינגל בזמן שהביטלס יהיו בהודו. מקרתני הביא לאולפן את "ליידי מדונה" וג'ון את "Across The Universe". כשחזרו הביטלס מהודו הם היו עסוקים בלהקליט את השירים שהם כתבו שם, והשיר נשאר "על המדף". בסתיו הוא תוכנן לצאת עם שירי "צוללת צהובה", אבל לנון הרגיש שהשיר כבר לא מדבר אליו. השירים שכתב עבור "האלבום הלבן", שחגג ממש השבוע 40 שנה, היו זועמים יותר, חדים יותר, פוליטיים יותר.

השיר נחשב עד היום לאחד מהשירים שאחראים למתח המפורסם בין לנון למקרתני בנושא הטיפול שלהם זה בשירי זה. במשך תקופה ארוכה ג'ון הקליט את השיר ומיקסס אותו שוב ושוב, אבל לא אהב את התוצאה. בתחילת 1969 התקבצו הביטלס להקליט את אלבום בשם "Get Back", ובסרט שמתעד את ההקלטות ("Let It Be") נראה ג'ון מנגן אותו על הפסנתר. בסופו של דבר השיר יצא באלבום, שקיבל את השם "Let It Be", כשפיל ספקטור אחראי על הרמיקס שלו. הוא הוציא את קולות הציפורים שנוספו לו בהקלטה, האט את השיר והוסיף תזמורת ומקהלה. רמיקסים שונים ומשונים, מכל השנים שבהן הביטלס "התעסקו" איתו, יצאו בכל מיני אלבומי אוסף מאז ועד היום.

במרוצת השנים הוקלטו אינספור גרסאות כיסוי לשיר הזה, כולל גרסה של דיויד בואי עם לנון על גיטרה שנכללה באלבום "Young Americans" מ-1975. רופוס הקליט את הביצוע הנפלא שלו לסרט נפלא לא פחות בשם "I Am Sam", שהפסקול המצוין שלו כולו גרסאות כיסוי לביטלס. הוא גם נכלל כרצועת בונוס ל-"Poses".

בהופעת המחווה לג'ון לנון שנערכה במדיסון סקוור גרדן ב-2001 ביצע את השיר שון לנון, כשרופוס מצטרף אליו לביצוע מרגש במיוחד.

אגב, ב-4 בפברואר השנה שיגרה נאס"א את השיר בכיוון הכוכב פולאריס, 431 שנות אור מכדור הארץ, כדי לחגוג 40 שנה לשיר ו-50 שנה לנאס"א.

נכתב על ידי , 24/11/2008 22:12   בקטגוריות אני שומע שוב ברגעי השלווה את..., המלצה - מוסיקה, הפואטיקה של אחרים, עלילות רופוס בעיר הגדולה, רק על עצמי לספר ידעתי, סיפורים קטנים מאחורי שירים גדולים, אהבה ויחסים, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואז הגיע "הללויה" (עלילות רופוס בעיר הגדולה 1#)


כפי שהצהרתי כאן מראש, בסוף השבוע נרכשו הכרטיסים להופעה של רופוס וינרייט בהיכל התרבות, שתיערך במהרה בימינו (26.11).

לכן, בטייק אוף פראי על סדרת ה"תהילה והלל" של עמיתי חייש, וקצת על הסדרה המקורית שלי "מרפא חי בעיר האפורה", הריני לפתוח - מעתה ועד ההופעה – בסדרת פוסטים חגיגית המלאה באהבה והערכה לאותו מר ויינרייט תחת הכותרת "עלילות רופוס בעיר הגדולה".

רופוס כבר הוזכר כאן בעבר בפוסט משלו ("הולך לעיירה"), אבל דווקא האזכור האחר שלו - בעקבות ההופעה המרשימה שלו ב"I’m Your Man", סרט התעודה הנפלא על ליאונרד כהן - ראוי בעיניי לפוסט הפתיחה של הסדרה, כי זו הייתה הנקודה שבה הוא משך את תשומת הלב שלי והתחלתי לעקוב אחריו.

רופוס מספר בסרט על הפגישה הראשונה שלו עם כהן: רגע אחד כהן בתחתוניו, נושך בנקניקיות ומאכיל אותן לציפור פצועה אותה הציל. רגע אחר כך הוא מגיח בחליפת ארמני, כולו מלא בשיק הליאונרד-כהני המוכר והאהוב. בסרט, אגב, הוא שר את "Chelsea Hotel No. 2", את "Everybody Knows" ואת "הללויה" כמובן, שהקאבר שהוא מבצע לו הפך להיות טריידמארק שלו.


רופוס מבצע את "הללויה" בסרט. למי שלא מעוניין בראיונות, אפשר להעביר ל-1:45 ולצפות ישר בשיר.

אגב "הללויה", רופוס הקדיש שיר שלו, "Memphis Skyline", לזמר המנוח ג'ף באקלי, אשר טבע בממפיס ב-97', ואשר הקליט בעצמו הגרסה מופלאה משלו ל"הללויה". רופוס הודה בעבר שקינא בבאקלי על הצלחתו, ועל ההופעות שקיים בSin-é- בתקופה שהוא עצמו לא הצליח להשתחל לשם. הוא מספר כי הם נפגשו פעם אחת לפני מותו הטראגי של באקלי, אבל זה הספיק לרופוס להיקשר אליו מאוד.

בשיר עצמו מתייחס רופוס ל"הללויה" שבאקלי הקליט ולקנאה שלו: "תמיד שנאתי אותו בגלל איך שהוא נראה / באור מנורת הגז של הבוקר / ואז הגיע "הללויה" שנשמע כמו אופליה / עבורי בחדר המגורים".

נכתב על ידי , 15/10/2008 10:18   בקטגוריות עלילות רופוס בעיר הגדולה, אני שומע שוב ברגעי השלווה את..., המלצה - מוסיקה, הפואטיקה של אחרים, סיפורים קטנים מאחורי שירים גדולים, רק על עצמי לספר ידעתי, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
224,818
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשגיא.ב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שגיא.ב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)