ניסיתי, דחיתי, אבל אין ברירה – לבני נכשלה, והולכים לבחירות.
אפילו פתחתי קטגוריה חדשה, "בחירות 2009", עד שישראבלוג יעשו מה שעשו ב-2006.
מצד אחד, המצב על הפנים. ברק, לבני, וביביהו מציגים לציבור בלבלה גדולה ולא אטרקטיבית, שביחד עם מזג אוויר חורפי תשאיר וודאי יותר מדי אנשים בבית.
יתר על כן, למרות שאין בחירות אישיות לראשות הממשלה, אני מסכים עם שחר – העם מטומטם ולכן העם עם ביבי ומוכן למחול לו ולחבר הלצים שאיתו ולבחור "מחל".
עם זאת, אני לא יכול להגיד שאני יותר אינטליגנטי. תשאלו אותי למי אצביע, ויהיה לי קשה מאוד לענות (בטח אחרי הפדיחה הקודמת, עליה לא שמעתי אף-אחד מצטער עד היום).
מצד שני, יש נקודת אור: אלי ישי הודיע שידרוש את תיק החינוך, וכידוע לכם ש"ס (הם היחידים בפוליטיקה שהם) לא פראיירים. בטח אתם חושבים שהתבלבלתי, החלפתי "אור" ב"חושך", אבל לא – אני באמת חושב שתיק החינוך לש"ס זה יופי של דבר עבור מדינת ישראל בתחילת 2009. וסיבותיי עמי:
1. הגיע הזמן שיישב במשרד החינוך שר שיצליח לקבל את התקציבים שהוא רוצה/צריך מתי שהוא רוצה/צריך. איך אומר שר האוצר: "למה להצביע למאכער? שימו ש"ס".
2. אלי ישי בממשלה של ביבי ימרר לו את החיים כל-כך, שאחרי קדנציה אחת ביבי עוד יתחנן למישהו מ"קדימה" שיחליף אותו בתפקיד ויניח לו לעשות לביתו. הנה, רק הודיע אלי ישי על העניין, וכבר ביבי מאבד את העשתונות.
3. כשאריאל אטיאס נכנס לתפקיד שר התקשורת היו רינונים דומים לאלו שנשמעים עכשיו. והוא, והמפלגה שלו, הוכיחו שש"ס דואגים לציבור (כמעט) כמו שהם דואגים לבוחרים שלהם. כולנו מקללים את מה שש"ס מצליחים לסדר ל"מגזר" שלהם מדי יום – הגיע הזמן שמישהו (נוסף) מש"ס יעבוד בשבילנו.
בקיצור, בשלושה וחצי חודשים הבאים יהיה מעניין, יהיה מצחיק, יהיה מבזה, ובסופם נחזור וניווכח שאין שום חדש תחת הכנסת. הנה, אפילו פנינה חוזרת ובגדול.