חזרתי מהטיול עייפה ותשושה, אך שמחה ומרוצה. היה טיול ממש ממש מגניב, כל כך מגניב שרציתי להישאר אחרי (כמעט כמו אחרי כל טיול של סיירות). המדריך היה ממש אדיר, הוא היה הרכז של חוגי סיירות שרון בזמן שהרכזת הייתה בחופשת לידה והוא הכיר כמובן אנשים שאני מכירה (כל פעם שטעיתי בשאלה הוא היה מאיים עלי בצחוק, כמובן, לספר לרכז של פולג). המסלולים היו נהדרים, הנוף היה מדהים (אתם יודעים איך אני חולה על הנגב) והאווירה הייתה טובה.
יום שלישי (היום הראשון)
הגענו לחולות הצבעוניים והתחלנו לטפס את הגדה המזרחית של המכתש הגדול, ופתאום החל לרדת גשם... מה עושים? ממשיכים בטיול כמו גדולים! ירדנו מההר ולהפתעתי, קוראים לאזור בו טיילנו "הסנפיר הגדול". אז הלכנו לחניון והתחלנו להקים את האוהלים. כאשר אני רואה שלאט לאט כולם מקימים את האוהלים ממש בקלות, אני התחלתי לפחד... ידעתי שלנו הולך להיות מסובך והנה כבר מחשיך והולך להיות קשה. הקמנו (אני, בר ואירינה ששותפות לאוהל שלי) את האוהל עם הרבה עצבים שלי, הרבה עזרה של אורי, והרבה ירידות מצד בנימין שהחליט שהוא רוצה להקים את האוהל שלו ליד שלנו. אז הקמנו, והלכנו אחורה כדי להסתכל על כל האוהלים וזה היה מראה מאוד מגוחך: לכולם היה בדיוק אותו אוהל ורק לנו, מן אוהל קטן ואמריקאי כמו של הר ברוקבק. התחלתי פשוט לצחוק... זה היה כל כך מצחיק!! אנחנו החלטנו שהאוהל שלנו הכי מגניב, למרות שהולך להיות ממש צפוף בו (אבל צפוף זה חם)
יום רביעי
קמנו, התקפלנו, האוהל היה רטוב אבל לא נורא, התארגנו והכנו ארוחת בוקר וצהריים ויצאנו לדרך. הפעם הלכנו לעין ירקעם, שזה פשוט משהו מדהים!!! המשכנו ללכת והיה ממש כיף, לא הצלחתי להפסיק לבהות בנוף כמובן... היה חלק אתגרי קצת והוא היה ממש כיף! הגענו ואכלנו את ארוחת הצהריים שלנו והמדריך שד"א קוראים לו אבישי (קראתי לו אבשי כי אין לי כוח להגיד א-בי-שי... יותר מדיי הברות לעזאזל! אז קראתי לו אבשי, כי זה שתי הברות: אב-שי) המשכנו ללכת והגענו לגב מדהים, שכמובן נכנסתי אליו מיד לאחר שחלצתי את הנעליים שלי! היה קר לאללה! משם המשכנו והגענו למחנה, הקמנו את האוהלים (הפעם בנימין לא היה ליידנו...) ואכלנו ארוחת ערב. בתפריט לצמחונים: ספגטי עם סלט. התקפלנו והלכנו לישון.
יום חמישי
קמתי כאשר כל השק"ש שלי היה רטוב מבפנים, אבל ישנתי כמו שצריך. גילינו גם שבאו בדואים וגנבו לנו גנרטור (שזה וואחד כבד) ותיקים (של נעל"ה... אבל מגיע להם. הם כל כך מתלהבים) למזלי לא גנבו את התיק שלי, שהוא, אני מתארת לעצמי, הכי יקר שם. התארגנו מהר, הכנו את הארוחות (סנדוויץ' עם טונה ומיונז זה פשוט שולט) הפעם היה לנו מסלול "אתגרי". אני נשבעת לכם, זה לא היה אתגרי בשיט. אז שלושה ספיידרים עם חבל... אפילו הטיול עם הגתים היה יותר אתגרי מזה. אני לא רוצה להשוויץ, אבל זה היה כל כך קל. ועוד עם תיקים ממש קלים! וגם הבטיחו מים ולא היה! בטיולים עם סיירות אנחנו אשכרה שחינו בגבים ועשינו סנפלינג! אבל לא נורא. אז היה קצת אתגר, לא קרה כלום. הגענו לסוף המסלול ואני כמובן התלוננתי שאני רוצה להישאר. אז הלכתי עם אבישי למצודה הקרובה שהייתה חלק מהמצודה של ירקעם והיה משם נוף מדהים שראיתי הכל!! התקלפנו וחזרנו לאוטובוסים, עייפים אך מרוצים.
ו... תוספת מיוחדת, אני ובר המצאנו שירים בדרך הלוך!
אחד מי יודע- הגרסא המשופרת.
אחד מי יודע, אחד אני יודע! אחד נהג אחד נהג אחד נהג אחד נהג אחד נהג אחד שמקדימה אוחז בהגה
שניים מי יודע, שניים אני יודע! שני לילות...
שלושה מי יודע, שלושה אני יודע! שלושה ימים
ארבעה מי יודע, ארבעה אני יודע! ארבעה מאבטחים
חמישה מי יודע, חמישה אני יודע! חמישה מלווים
שישה מי יודע, שישה אני יודע! שישה מתעייפים
שבעה מי יודע, שבעה אני יודע! שבעה פחי אשפה
שמונה מי יודע, שמונה אני יודע! שמונה הרים
תשעה מי יודע, תשעה אני יודע! תשעה ג'ריקנים
עשרה מי יודע, עשרה אני יודע! עזרה חוזרים הביתה
אחד עשר מי יודע, אחד עשר אני יודע! אחד עשר כוכבים
שניים עשר מי יודע, שנים עשר אני יודע! אוהלים
שלושה עשר מי יודע, שלושה עשר אני יודע! שלושה עשר מתייבשים
יום שלישי
יום ראשון כבר אורזים
יום שני מתרגשים
יום שלישי הטיול
יום רביעי כבר הולכים (ו/או: יום רביעי השיעול- אני אישית מעדיפה את גרסת השיעול)
וביום חמישי
אל הבית חוזרים
זהו סוף הטיול
ומחר לא לומדים.
יום שלישי את יודעת....
(או הא)
ל-י' יש טיול
(או הא)
קרקרים כל הלילה
(הו הא)
זה מתאים לי בול! (הגרסא המקורית- לנגב יוצאים...)
נ.ב. עברה השפשפת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
. וזהו, הלכנו קצת אחרי הגלישות והגענו לאוטובוס, שם התסבכתי נורא אבל לא נורא, החלפתי בגדים כי הייתי נורא נורא רטובה. באוטובוס היה ממש נחמד.
)