יש רגעים בחיים שאתה מגיע לצומת דרכים שאתה צריך לבחור ולהחליט מה לעשות. בתקופה האחרונה יוצא לי לחשוב הרבה עם לשנות את הסטטוס ולהתחיל מערכת יחסים רצינית עם מישהי שאני מכיר כבר הרבה זמן. נכון שהרבה פעמים אומרים שזה לא לבחירה אלה אם זה בא אז זה בא, אבל כרגע אני צריך להחליט עם עצמי. הנה 2 הדברים:
רווק:
להיות רווק זה לא סתם משהו שמופיע בפרופיל של הפיסבוק אלה זה סמל סטטוס. זה כיף, זה חופשי, זה משחרר, זה נפלא, זה מפתיע, זה אסוציאטיבי, זה כביש מהיר בלי ברקסים. כל יציאה יכולה להיגמר אחרת ממה שהתחלת אותה. להיכנס למועדון בלי התחושה הזאת של מישהי שמחכה לך בבית היא כל כך משכרת שאפשר בקלות להתמכר אליה. לתכנן עם החבר'ה את הערב, להכיר בנות במועדון, לעשות עיינים לכל מה שזז בים, לפלרטט עם המוכרת בקסטרו, לזרוק איזה מילה על הידידה של החבר ולזכור להגיד מזל טוב לשווה ההיא מהצבא. אולי ייצא. משהו
מי בכלל רוצה ללכת ליום הולדת של החברה המעפנה שלך שבכל מקרה אני לא סובל??
האדם מטבעו הוא זאב בודד, פרא שמשחר לטרף כל פעם מחדש. שימו לב, כל המצקצקים למיניהם, על המונוגמיה המודרנית שאנחנו נחשפים אליה היום. בני זוג שאחרי שנתיים רק מתים לברוח ברגע שהם נמצאים באותו החדר. לא סתם יהונתן גפו כתב את "חופשי זה לגמרי לבד". כי זה הכי חופשי שיש.
וכל זה בא לידי ביטוי פי כמה כשאתה גר לבד. מי בכלל צריך מישהי שתעיר על הכלים שנערמים, או על החדר המבולגן. מי צריך את זאת שתרים אלייך טלפון ותתחיל לבכות על היום בעבודה. מי צריך כפיות כשאפשר באלכסון? תנו לי מערכת יחסים מחייבת ללילה אחד ואני כבר ידאג לכל השאר.
בזוג:
לקום בבוקר ולהגיד תודה לאלוהים ששם לך אותה בדיוק פה מולך לא שווה את הכל תגידו לי?
להיות במערכת יחסים זה אומר משהו לגבייך. אתה בוגר, אחראי, לויאלי, הצלחת להשיג מישהי שתהיה איתך ובנוסף לזה גם אתה עושה סקס קבוע. הסביבה הקרובה שלך מסתכלת עלייך אחרת בזמן שאתה מחזיק את היד לחברה שלך, הם יודעים שהפסקת עם השטויות והתיישבת סוף סוף.
חוץ מזה.. מי בכלל רוצה להיות רווק? מי בכלל רוצה את המרוץ הנואש הזה כל ערב להשיג את הבחורה. על מי אתם עובדים בכלל אה?? סצנת המועדונים שרווקים כל כך מתגאים בה בסיפורים שכוללים בתוכם שירותים וספות מתקיימת אולי לגביי רק חמישה אחוז מהבליינים. כל השאר חוזרים הביתה ב-4 בבוקר, מביאים ביד, והולכים לישון עם הסיפורים שהם מספרים לעצמם. הם קמים בבוקר למחרת ממורמרים, עם כאבי ראש של הוודקה הזולה, ולעוד שבוע משעמם ששום דבר מיוחד לא קורה בו.
מה איכפת לי מהמסיבת בריכה הזאת שעולה 200 שקל עם בירה ראשונה חינם??
"לא טוב היות האדם לבדו" כתוב בספר בראשית. וזה כל כך נכון. הידיעה שיש איפושהו מישהי שדואגת לך ואוהבת אותך מצליחה איכשהו לחפר על הכל. ארוחה רומנטית לאור נרות היא אולי שיא הדביקות והבנאליות אבל זאת האהבה טהורה ומזוקקת שאף בחורה לילה לא תצליח להכיל אותה.
וכשאתה גר לבד זה הרבה יותר כיף. היא קופצת לסרט באמצע השבוע. ב-1 בלילה במקום ללכת לישון מכינים ארוחת שחיתות לתפארת. משאירים את המטבח מבולגן לבוקר ואז שוכבים פנים מול פנים. הפנים שאני אוהב ומעריך ולא כמוך שמכיר רק את הפרצוף של בר רפאלי מעוד שער של בלייזר.
להדליק לחברה שלך את ה"סיגרייה של אחרי" זה אחד הדברים הכי רומנטיים שיש. לא רואה ממטר את ההאש שאתה נותן לעוד גרושה על הבר.