העולם האמיתי

אנחנו הוא דור נתניהו. ילידי שנות ה 80 וה- 90 שמכירים את ראשי הממשלה בסדר הזה- אחד כבר נפטר. אחד נרצח. אחד עשיר בצורה חשדנית. אחד היה צמח במשך 7 שנים. אחד עבריין מורשע שהולך לשבת בכלא ואחד אלוהינו- בנימין נתניהו.

יחד עם הפסקות, כמעט 10 שנים מנהיג ראש הממשלה שלנו את המדינה. יושב על ההגה. מנווט עם הג'ויסטיק. מוליך אותנו בין סבך העצים ביער עבות שנקרא המזרח התיכון. 10 שנים בשביל הדור שלנו הוא הכל. המודעות לפוליטיקה אצל רובנו הגיעה יום אחד כאשר הלכנו לישון אחרי שנגמר הכדורגל וקמנו עם אמא בוכה ומדינה באבל. ואז מתחתית גילנו שמענו את הטלוויזיה מדברת על מנהיג חדש וכריזמטי שמגיע. שמענו על אשף תקשורת עוד לפני שידענו מה זה אשף. בנימין נתניהו הגיח מתחת לרדאר בבחירות 96' והוא עצמו נשאר אתנו עד עצם היום הזה.

אנחנו הוא דור נתניהו. גדלנו לתוך פוליטיקה של תככים, ספינים ומזימות. פוליטיקה של מקורבים, של בכירים ושל בסביבתו. תחילה זה לא עניין אותנו כל כך כי היינו עסוקים בדברים אחרים כמו לרדוף אחרי מלכת הכיתה, להסתיר חצ'קונים או לעשות בגרויות. אך עכשיו, כשרובנו כבר מספיק גדולים בשביל להבין שחוק מע"מ אפס מדבר עלינו ושחוק הלאום הוא תכסיס פוליטי כל כך נמוך עכשיו אנחנו מבינים שזה נוגע בכולנו. כל החלטה- מקניית מטוס F35, דרך יוקר המחייה והעלאה של 20 אגורות לנסיעה באוטובוס הכל נוגע בנו ובכיס שלנו.

היינו ביסודי כשנתניהו נבחר לראשונה. בטיול הגדול כשהוא נבחר לשנייה, סיימנו את התואר הראשון, חלקנו את השני כשהוא נבחר לקדנציה השלישית. ועכשיו, כשרובנו עם משפחות וילדים הולכים למערכת בחירות ששוב בנימין נתניהו יופיע מולנו עם הבטחות של הורדת מחירים, שקט ביטחוני והבטחה שהוא ורק הוא היחיד שיכול להחזיק את המדינה הזאת. אחד הוא ואין עוד מלבדו. הוא לא טירון פוליטי כמו בנט/לפיד, יכתוב לו ארתור רובינשטיין על דף המסרים שלו, אלא אחד עם ניסיון וחכמת מנהיגות שאין לאף אחד אחר. אברהם לינקולן היה זה שאמר: "אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן." והזמן של שלטון נתניהו אוזל מהר.

בסדרה המצליחה משחקי הכס יש משפט אחד שמודיע שמשהו גדול הולך לקרות- "the winter is coming" אומרים שם השחקנים ואנחנו יודעים שמשהו מתבשל. "הבחירות מגיעות" וישראל הולכת להיכנס לסחרור פוליטי עם מצעד פוליטיקאים שישטפו את המסך שלנו. המלל הרב שיישפך והבטחות לכל כיס ימלאו אלפי מאמרים ועשרות אלפי שעות שידור. תחילה הסיבות לפירוק הקואליציה ("אי אפשר למשול ככה"), לאחר מכן מרוץ בכל תחנות השידור והאינטרנט. בשביל להשיג כמה שיותר בוחרים יספרו לנו הפוליטיקאים כמה הם אוהבים את הבוחר וכמה הם עשו בשבילנו. בראשם יעמוד הראש שיפזר לנו ניחוחות של אהבה והבטחות של מיליונים בגרוש. ואנחנו, נדע שלמדנו מהטוב ביותר לקחת כל דבר בפרופורציות. כבוד ראש הממשלה אמר פעם: "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו" קרוב ל 10 שנים לא נתת לנו הרבה אדוני ראש הממשלה. למה אתה חושב שעכשיו אתה יכול לקבל מאתנו שוב את הקולות?