אנשים מתחילים לבלבל אותי לחרפן לי את את המוח ולסבך אותי בבעיות שלהם (כאילו שלי אין מספיק).

הבלוג הזה לא מתאים לי,יותר מידי אנשים שאני מכירה קוראים בו וזה גורם לי להרגשה לא נעימה.

יש דברים שצריך לתת להם "לזרום" לא ללכת,להיאבק על מה שמזמן אבוד.יש כל הרבה לאמר וכל כך מעט מילים,זה די חסר משמעות אבל בכל זאת,יש לי כל מיני דברים קטנים על הלב שמציקים לי.

אני מרגישה יותר טוב עם עצמי,אולי הסטירה הזאת שקיבלתי הייתה בדיוק מה שהייתי צריכה,מה שהייתי צריכה כדי להתחיל לעלות,והיתי בתחתית כל כך הרבה זמן.

אין לי מספיק מילים כדי להודות לכל אלה שדפקו אותי,אני עכשיו רצינית.

אנשים משתנים,זה לא משהו חדש גם אם זה לטובה וגם אם זה לרעה..אז אולי הגיע הזמן לנתק קשר :)

אני בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן באמת יכולה לחייך,אני באמת יכולה להיות בטוחה מה אני כן ומה אני לא.

לא מאושרת אולי אני גם לא אהיה,פשוט שלמה עם עצמי..וזה כבר מספיק.

לא מחפשת חברים,לא רוצה חברות יש לי את עצמי וזה כבר מספיק.

אני יכולה להודות רק לאדם אחד,שאני באמת יכולה לאמר שהיה בצד שלי כל הזמן,גם אם זה כדי לאמר לי משפט פילוסופי.ולך?אני אודה כבר באיסיקיו 33>.