הולכת קדימה,לא מביטה לאחור..הבטתי לשם יותר מידי.

נכון שטעיתי,ואני אחיה עם הטעויות שלי והבחירות שלי,אבל כל יום הוא יום חדש,ואני אפצה על כל טעות ועל כל שגיאה.

לוקחת רק טוב מכל אחד..אין טעם לזכור את הרע.

אני אקום כל בוקר בחיוך ואירדם כל לילה עם דמעה.

החיים מתוסבכים,מוזרים,מדהימים,מעייפים,קצרים וארוכים בבת אחת...ואני?אני לא מתכוונת לוותר על שום דבר מהחיים האלה (לא,גם לא מהעצב).

הכול פתאום כל כך מוזר,השתנתי אבל נשארתי אותה אחת.

אני כניראה פורשת מהבלוג,אם אני אפתח חדש-האנשים שצריכים לדעת,ידעו.

בכיתי יותר מידי,עשיתי שטויות מוחלטות שלא עוזרות בכלל (אני כל כך לא מאמינה שעשיתי את זה..).אבל למדתי מזה..אחרי ההנג אוור המטורף שהיה לי הבנתי שאני חייבת לשנות ודחוף.

3>