אוקיי, נתחיל בתירוץ הרשמי.
"הייתי עסוקה בלה בלה בלה..", זה לא באמת נחוץ, נכון?
הבצפר הוא מרכז חיי כרגע, עד כמה שזה פתטי.
למעשה, עברתי רק השבוע בצפר [רק אל תשאלו למה, כי גמאני לא יודעת],
אבל אני מרגישה כאילו עבר חודש.
אני מוצאת את עצמי יותר ויותר כותבת במקומות נסתרים, בהם אפ'חד לא יבקר אותי .
בעיקר, אני לא אחשוב מה חושבים עליי.
יאללה..כבר כמעט שכחתי את הסיבה שלשמה פתחתי בלוג, ואז הבנתי ש..
אה כן, גם אז לא היו לי חיים!
ובנימה חסרת פואנטה זו,
עוד יומיים אחותי החורגת, דפי שמה בישראל, מתחתנת.
צפו לפוסט-פאדיחות-שאני-הולכת-לעשות-לעצמי-אחרי-שתיית-יין-מרובה.
וכאילו חסר אלכוהול בחיים, עוד מעט הסילבסטר.
אהה סליחה, ראש השנה האזרחית . [כל שנה הוויכוח המפגר הזה 
].
אני לא מחבבת במיוחד את היום הזה,
המטרה שלו בישראל, היא בעיקר שהוא משמש עוד סיבה לחגוג.
חיקוי זול של יום האהבה.
ביום הזה מתגלים כל הנואשים,
כל חסרי התקווה, הבודדים.
אלה שעוד שנה יסתכלו בחצות דרך החלון ויתהו 'למה הגורל האכזר הזה?'
וכן, כל השרמוטות. בדיוק כמו פורים.
אני מודעת לזה שהפוסט הזה לא ראוי להיקרא עדכון..אבל יודעים מה?
יש לי בדיחה שתמחיש את הרגשתי בנוגע לזה..
"תגיד, יש לך סופר- גלו?"
-" לא, למה?"
"כי נשבר לי הזין!@"
ובקיצור, u can all suck.
shove a finger deep down in your ass
have fun 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
