אני ממש מתגעגע לסאן דייגו.
לכל החברים שלי שם...
למשפחה שלי שם
סבא רבא וסבא וסבתא ולדודים והבני דודים שלי
לשחק פוטבול!!
אך, פוטבול.
איך יכולתי לתת להורים שלי לקחת אותי רחוק מזה?
אני זוכר איך תמיד חלמתי להגיע לשחק בNFL
אני וחבר שלי מהקבוצה בבית ספר תמיד דיברנו על איך זה יהיה לשחק בליגה הלאומית.
איזה מגניב זה יהיה אם צייד כשרונות יבוא למשחק ויראה אותנו משחקים כלכך טוב ויציע לנו להצטרף לצ'רג'רס- הקבוצה של סאן דייגו
החלטתי להיכנס קצת יותר לכושר
בכל זאת, הייתי אז קווטרבאק... הייתי בכושר מצויין ועכשיו דפקתי הכל...
הפסקתי לעסוק בספורט חוץ מסקייטבורדינג.
התחלתי לעשן המון אז דפקתי לעצמי את הראות גם בדרך...
אני חייב גם להפסיק לעשן (גם דברים יותר כבדים....)
אני חייב להיכנס לכושר ואז אולי אני אוכל להיות בקבוצת מכללה או משו
או אפילו בצ'רג'רס
אבל הנה, אני שוב חולם...
אז בשביל כל הגעגועים האלה לסאן דייגו ולפוטבול...




