אבא והחברה שלו החליטו להשתלט לי על החיים.
אז כריסמס עבר בלעדייה.
זה דווקא היה כיף
ונכון, היא לא ממש גרה איתנו.
אבל בכל זאת...
אני עדין לא אוהב אותה וכל מה שקשור אליה
אני קם כל יום בחמש בבוקר.
רץ כמה זמן וחוזר הבייתה.
היום למשל, חזרתי ב7 ורבע, כשהחלטתי שקצתי מספיק.
בבית היה פתאום ריח של אוכל.
אוכל? מבושל\אפוי\מטוגן אצלנו?
איך?
אבא לא בשלן ועידן בצבא.
אז הלכתי למטבח לגלות את אורית.
אורית, החברה של אבא.
אז מהיום יש אוכל נורמלי בבית?
אני מעדיף שלא...
ואני באמת לא יודע מה רע בה.
היא נחמדה.
באמת שהיא נחמדה.
היא דווקא דיי מגניבה.
היא, לא כמו הרבה בנות אחרות בגילה מכירה שמות של להקות טובות
טוב, אולי זאת הסיבה שאבא נדלק עליה...
וגם אפשר לדבר איתה על דברים.
היא לא נרתעת מהמילה הזאת "סקס"
אחרי שאבא הלך לעבודה נשארנו שנינו בבית.
ככה בעצם הכרתי אותה באמת
השיחה התחילה ב"חמודי, מה אתה קוצה לאכול?"
ואני כבר לא רגיל לזה...
בטח לא ממישי שהיא לא אמא שלי.
והיא הכינה לי שניצל ואפילו טרחה וחתכה תפוחי אדמה והכינה צ'יפס.
עוד דבר שממנו היא לא פוחדת- שומן וקלוריות.
אז אכלנו יחד ארוחת בוקר.
וכמובן שהיא תחקרה אותי תוך כדי זה.
אז דיברנו על למה אני לא בצבא, מה אני מתכנן לעשות בעתיד הקרוב, מה המצב בהחברתי שלי.
וכל זה גם הוביל לסקס
כן, נו.. היא שאלה אותי מתי הייתה הפעם הראשונה שלי, עם כמה בנות עשיתי את זה, בכמה מערכות יחסים רציניות הייתי.
ואיך לא, דיברנו על סמים, ומסתבר שהיא הרבה יותר מנוסה ממני חח
כל הזמן הזה והיא לא הפסיקה להעיר למבטא האמריקאי שלי.
וכן, כבר מיציתי את זה בכל הזמן הזה שאני פה.
אני יודע שיש לי מבטא דיי כבד.
אבל... תתמודדו.
טוב, זה לא היה הערות זה היה יותר "וואו, יש לך מבטא אמריקאי..." כל הזמן.
או "וואו, ההגייה שלך בעברית ממש טובה בתור אמריקאי"
וואו... תודה ממש......
אז דיברנו, הכרתי אותה
עכשיו אני יודע
אני ממש לא רוצה לחלוק את השם משפחה שלי איתה!
לא רוצה שהיא ואבא יתחתנו.
וכן, כבר יש דיבורים על זה.
כבר הספקתי לשמוע אותם מדברים על זה כשאבא חזר.
טוב, שמעתי את המילה "חתונה" יותר מדי פעמים.
ולא, זה ממש לא מתאים לי.
ואני יודע שאני נשמע ממש אגואיסטי אבל פאק איט..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
