"הגיעו מים עד הנפש"

נעלמתי קצת.. ועדיין חזרתי לעדכן.. חייבת.

שבוע שעבר הייתי בחופש מחלה.. למרות שלא הייתי חולה .. פשוט נזקקתי לחופש הזה.. בשביל ללמוד.

היה לי את הצורך הזה לשבת על התחת וללמוד עד שהעשן יצא לי  מהאוזניים.

כל השעות נוספות ולימודים הביאו אותי למצב שניגשתי למבחן פנימי, על פרק ראשון בלימודים וכמה שזה באמת לא מעודד אותי.. לא הייתי הכי גרועה ועדיין זה נתן לי נורה אדומה שצריך להשקיע הרבה יותר.. בעיקר באנגלית ובנוסף כשראיתי את השאלות .. כבר ידעתי בערך מה הרמה שאיתה אני צריכה לדעת להתמודד.

ישבתי ולמדתי ושוב פעם עשיתי את המבחן ובדקתי באינטרנט מה שלא הבנתי.

שיהיה ברור אני לומדת נכון לעכשיו טכנאי PC  וזה קורס שעוסק בכל החומרה שיש במחשב.. וכל הכבלים והשמות שלהם וכל החלקים מה תפקידם ואך מרכיבים אותם ועוד המון דברים והכל באנגלית.

בשלב יותר מאוחר אני מתחילה ללמוד CCNT שזה כבר ניהול רשתות, תקשורת.. של סיסקו.. חברה בין לאומית (בהמשך יפרט כבר ) וכל זה תהליך מורכב שבסופו אני יכולה מאוד להצליח רק כמובן אם אני ייתן מעצמי 101%!

היום נסענו לנתניה לטקס סיום עם קבלת תעודות חח לא שלנו כי אנחנו עוד לא ניגשנו למבחנים..

אלא של הקבוצות האחרות שכבר עשו את זה.

היום היה נחמד והזמינו כמה אנשים כמו למשל פנינה רוזנבלום אשר נתנה הרצאה על אך שהיא הצליחה בעסקים.. ועד לכדורי סיליקון שנתנו לנו להחזיק שם בשביל להראות מה מכניסים בתוך החזה של מישהי..לא שזה היה קשור ללימודים הכי  מצחיק, שידיד שלנו מהקבוצה הכניס את זה לתוך החולצה וכולם נקרעו ממנו.. חח

היו המון קטעים ומאוד נהניתי ובכל אופן מה שהיה מועיל שיצא לנו לדבר עם בנות אחרות.. וגילינו שרק לנו עד עכשיו לא נתנו מורה ל אנגלית טכנית וקשה להצליח בלי זה.

אוף אני עדיין רוצה להאמין שאני יצליח.. פשוט חייבת .. אחרת אני באמת יתמוטט בעיקר בעיניי עצמי.

ועל זה אני האמת לא רוצה לדבר.. כי כבר יצא לי לדבר פעם על כל המצב שלי בכללי ולמה זה חשוב לי הקורס הזה.

ואי כמו תמיד חשבתי שהכל מסתדר.. לי ..

כמו שהיה לי ביום ראשון שחזרתי לעבודה אחרי החופש וגיליתי שמנהלת מחלקה שלי לא מאשרת לי חופש הזה .. היום.. ופשוט שוב פעם נלחמתי.. כמובן בגישה טובה ובצורה יפה דיברתי איתה והיא פשוט לא יכלה לסרב לי.. ככה האחראי שלי אמר .. " היא לא יכלה לעמוד בפנייך כמה שנחמדה את היית".

טוב חשבתי שהצרות שלי לשבוע נגמרו עד שגיליתי שאותה אחת שבעבר עשתה לי בעיות עכשיו שוב פעם שמה לי רגל.

היא הבטיחה להחליף אותי לצהריים ואני יצא לילה במקומה.. ובסופו של דבר היא סירבה לי, ואמרה לי שפשוט חייבת כסף ולילה יותר טוב מצהריים.. כאילו מה אפשר לחשוב כולה ביקשתי חד פעמי ליום אחד.

עכשיו אני חייבת לחפש לי מחליף מחר וכבר נמאס לי ... בחיי..

עוד לא אישרו לי לעבור לאריזה .. ולא נראה לי גם שיתנו לי.. אני ממש תקועה .. לא יודעת מה לעשות ואך לעשות.. ומתי כל זה נגמר ולא רוצה להיכנס לצרות נוספות.

נכון אין דברים כאלה שהכל קל.. אבל בחיי באיזשהו שלב בחיים אני מבינה שנמאס לי להלחם .. אני רוצה רק שקט.. אבל שקט יש רק בבית קברות חח.. ועד אז יש לי עוד זמן.

אוהבת 

תהילה