"הגיעו מים עד הנפש"

אפשר לומר שהשבוע הזה.. טס לי .. למרות שדיי נשברתי במהלכו ובסופו לגמרי.

כל השבוע שברתי את הראש מי יחליף אותי במשמרות כי אסור לי לפספס לא שיעור אחד אפילו.

כל הדברים האלה באים על חשבון שעות השינה שלי.. ועל שעות הפנאי.

חשבתי על זה שכבר מזמן לא עשיתי מה שאני אוהבת.

לא טיילתי, לא צילמתי, לא הסתגרתי בחדר ושמתי מוזיקה על פול ולאיום ורקדתי עד שכל הגוף משתחרר ואיתו הנשמה.

יאמר לזכותי שהשבוע הזה שהיתי בחופש, הצלחתי לסגור את כל הפערים וכל הדברים שלא ידעתי.. עכשיו אני הרבה יותר טוב יודעת את החומר ואפילו במבחן הוצאתי כבר ציון גבוה.

הלימודים נותנים לי המון כוח.. ואני נורא מרוצה מעצמי.. ואני מקווה שככה זה ימשיך.

נכון לעכשיו אין לנו שעות נוספות ואני עובדת 8 שעות ולכן יש לי זמן ללמוד.. ולהשקיע.

יש שיגידו שאין שהכל מושלם בחיים.

 לצערי עניני הלב לא מתסדרים כמו שהייתי רוצה.

למרות שאני מאוד אוהבת את החבר שלי .. עדיין יש הרבה מריבות.

המריבה האחרונה שהייתה אתמול בערב..פשוט שברה אותי.. בחיים לא הרגשתי ככה.

פשוט בכיתי .. לא יכולתי לעצור את עצמי.

זה כבר היה בלתי אפשרי להשאר בתוך האוטו ולהמשיך להתווכח, הדמעות חנקו אותי..  רצתי לבית ופשוט נשפכתי על המיטה ולא יכולתי להירגע.

מוזר אומרים שההפכים משלמים אחד את השני.. אבל אני חושבת שאנחנו כל כך שונים שזה כבר בלתי אפשרי..

אני אוהבת אותו מאודדדדדד ואני יודעת גם שהוא. אבל לצערי אני חייבת לקבל אותו כמו שהוא .. אך הוא גם לא תמיד מוכן לקבל אותי כמו שאני .. ופה נוצר ממש מעגל כזה סגור.. ואני מצידי נמאס לי להתפשר כל הזמן ולוותר.

אני מאמינה שכל עוד יש אהבה .. אנחנו נתגבר על כל ריב.. כי שנינו אוהבים.. אך האהבה הזאת נראה לי בסוף תהרוג אותי.. או שתלמד אותי להיות בן אדם אדיש.. כי רגישות הזאת פשוט תהרוג אותי.

עוד כמה דקות אני יוצאת לעבודה.. 12 שעות מוצ"ש.

מיום ראשון מקווה שיהיה משמרת לילה של 8 שעות ואני יוכל סוף סוף לכתוב משהו אופטימי.

שבוע טוב לכולם..

מבטיחה לא להזניח.

תהילה