"הגיעו מים עד הנפש"

בתקופה אחרונה הגעתי להבנה הבסיסית הזאת שהחיים הם בהחלט גלגל ענק כזה..

גלגל אשר נמצא בתנועה כל הזמן.. פעם לטוב ופעם לרע.

קשה לי להאמין שעוד לפני כמה ימים בכיתי והתייסרתי על משהו מסוים ועכשיו אני כל כך מאושרת.

הבעיה נפתרה במהלך הדברים, שיחות.. והכול בעצם חזר לקדמותו.

ברגע זה אני יושבת כאן ומרגישה את עצמי רגועה.. שלווה..

הייתי  רוצה לשמור את הרגע הזה.. להגן עליו מפני הרס.. אך אינני יכולה, ולכן מה שנשאר לי זה רק להתענג עליו.

בזמן אחרון .. נאלצתי להתרחק מכמה אנשים שהיו לי דיי חשובים וליוו אותי בחודשים אלה .. אומנם זה אנשים נאמנים וחברים דיי טובים, אך הבנתי שלמרות הכל חלקם גרמו לי להרגיש רע.. או פשוט לא היו שם בשבילי.. וכמה שהריחוק ממני אולי פוגע בהם.. כי הם בטח לא מבינים למה עשיתי את ההחלטה הזאת.. אני פשוט לא יכולה להמשיך לטפח  קשרים עם אנשים שלא עושים לי טוב.

אני יוצאת פה מהנחה דיי אגואיסטית.. ואף פעם לא הייתי כזאת.. לכן פה אני עושה אפליה מתקנת  .. כי נמאס לי כל החיים להיות שם ולהעניק את עצמי במתנה לאנשים שלוקחים אותי כמובן מאליו.. שידעו להעריך את זה שעומד מולם.