עברתי את הבחינה הזאת ..והיא בכלל לא הייתה קשה..אפילו נהניתי ממנה =]
היא הייתה הוגנת.. למדתי טוב וקיבלתי ציון שלא יכולתי לחלום עליו.
לא היה דבר שרציתי יותר מזה.. כל כך רציתי להמשיך את הקורס.. והצלחתי ואני עולה לעוד לשלב.
אני כל כך מאושרת.. הוכחתי לעצמי שאני יכולה.. והמורה היה כל כך גאה בי.. למרות שזה לא מה באמת עניין אותי.
הפחד הגדול שלי היה לאכזב את עצמי.
אכזבות רבות היו לי בחיים.. והרגשתי פשוט פחד.. פחד ליפול בעיניי עצמי.. מרחמים עצמיים.
עכשיו אחרי שעברתי את זה.. כמו גדולה.. אני ממשיכה הלאה.. כאילו כלום לא קרה.
מוזר אני מרגישה כאילו מוקדם להכריז על ניצחון..והחיים ממשיכים .. אתגר נוסף עומד בדרכי.
רק חבל.. שאני לא יכולה לעצור לרגע.. ולהגיד לעצמי.. כל הכבוד.
עריכה
אתמול קיבלתי ממישהי מעבודה.. ספר תהילים.. וזה השפיע עליי קצת.
חשבתי כמה מוזר שהיא החליטה לתת לי אותו. אנחנו בכלל לא חברות.
היא אמרה לי שתמיד אקח אותו איתי.. ושזה גם יעזור לי במבחנים..חח
איזה חמודה.
ובבוקר אחרי משמרת לילה פגשתי את החברה שלי שחזרה מפרו והיא שמה לי בכיס צמיד..
מחרוזים ..יפים כאלה.. שהביאה לי מפרו.
מוזר פתאום לקבל משהו סתם ככה..אומנם זה דברים קטנים אך כשזה בא מכל הלב..זה עושה טוב בלב.
TeHila
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~*~תהילה~*~