היום יצא לי לראות איזה סידרה על מחלה אוגרופוביה.. זה סוג של מחלה פסיכולוגית שבן אדם חושש מהתקפי החרדה ובגלל זה מונע מעצמו יציאה מהבית.
אז זה גרם לי לחשוב למה לעזאזל יש את כל המחלות האלה ..פיזיות, נפשיות שחייבות להתפרץ ולהרוס לנו את החיים.
למה הגוף שלנו בוגד בנו?.. למה לפעמים אנחנו כל כך חלשים?!
רע לי .. על כל מי שכואב לו.. על כל מי שסובל.. גם אני סבלתי.. גם לי כאב..
אני זוכרת את המחלה הארורה שהייתה לי לפני שלוש שנים.
עברתי את הבדיקות הנוראיות האלה.
איזה יום זוכרת.. נסענו לת"א לעשות בדיקת MRI ולא קיבלתי מי יודע מה הסברים על התהליך.
אני רק זוכרת ששכבתי על השולחן ופתאום הרגשתי שהוא זז מתחתיי וכשפתחתי את העיניים ראיתי את עצמי במקום סגור .. אטום כמו חללית .. אפילו הרעשים שלה היו כאלה....
לפתע הרגשתי שאני חייבת לצאת משם.. התקף פאניקה התפרץ לי והרגשתי אני הולכת למוות מחנק.
הכרחתי את עצמי לסגור את העיניים ולברוח עם המחשבות לעולם אחר.. נרגעתי..(בדיקה 45 דק')
אך אחרי זה במהלך כל התקופה נמנעתי ממקומות סגורים אפילו.. באוטובוס הרגשתי אין לי אוויר ובקושי החזרתי את הנשימה..פחדתי שזה יתפתח לסוג של מחלה .. אך בסופו של דבר זה חלף.
שבוע טוב לכולם
תהילה