אני מרגישה כזאת קטנה , חסרת כוח.
מותשת .. עייפה מכל העומס .. הפיזי ונפשי שהוטל עליי בתקופה אחרונה.
אנרגיה מתרוקנת.. בורחת בין האצבעות.. כמו חול.. שלא נשאר..
הכל מתפורר.. ואני מאבדת שליטה.
הציפיות מעצמי גבוהות מידי.. מרוב שהצלחתי לתפס גבוה כל כך .. אני מרגישה סחרחורת..
ועוד שנייה כבר לא מחזיקה .. נופלת.. אני מקווה שפה זה עוד לא כואב כמו יכאב ברגע שאמצע את עצמי מושתת על האדמה.. ואני מחזיקה .. עוד קצת.. לא מוותרת.
עכשיו אסור לוותר.
שבוע שעבר.. עבדתי ממש קשה בעבודה.. כבר לא צלחתי להתמודד עם כל העומס.
ביום ראשון הייתי חייבת לקחת חופש ובגלל זה המנהל רשם אותי גם לעבוד בשבת.
עבדתי 12 שעות שישי ושבת. בשבת כבר כמעט התמוטטתי לא רק פיזי.. אלא גם נפשי – בקושי סיימתי את המשמרת.
ביום ראשון נסעתי עם חברות מהקורס לנתניה לסיסקו.
שם היו עוד כמה חבר'ה מקבוצות אחרות. כעקרון המטרה הייתה לקבל את כל הכלים, אך לעבור מרכזי הערכה בכל מקום, אפילו בחברות הייטק הכי גדולות.
זה היה יום הכי מהנה של תקופה אחרונה. זאת הייתה הפעם השנייה שאנחנו מגיעים לסיסקו שזאת חברה בינלאומית לטכנולוגיה ומידע.. ודרכה גם אנחנו מקבלים את הקורסים המעשיים שלנו.
כל כך התרשמתי מהמקום.. העיצוב פשוט מדהים.. לא ראיתי דברים כאלה.. פשוט מושלם.. מסכים בכל מקום.. הרהיטים.. הכל פשוט נראה לא מהעולם הזה. שלא לדבר על האוכל.. וגם אפילו האוכל נראה יוקרתי ביותר.. שתייה מכל סוגים.. מה לא תרצו היה שם.
יצאנו הכי מרוצות.. וזה עשה לי את היום.
ביום שני נסעתי למרכז הערכה באורנג' בחיפה.. שזה שעה וחצי מהבית שלי באוטובוס.
מצאתי את המקום.. וכעקרון היה סבבה.. עד ששמעתי שהקורס מקצועי הוא מ8 בבוקר עד 18:00 אפילו ביום שישי עד 15:00( ואני קמה ב6 בבוקר חוזרת ב 19:30)
ואי זה ממש דיכא אותי כי אני עכשיו לומדת.. אז למה לי להתחיל קורס חדש.. ולהזניח את הלימודים שלי..
לא הבנתי את הראש של מדריכה לתעסוקה.. למה היא רוצה שאני אלך לעבוד באורנג' כשנשאר לי עוד חודש לסיום הקורס.
לא ממש השקעתי ביום הזה.. ואני קצת מתחרטת כי למען האמת בא לי להתקבל אבל אני יודעת שלא יהי לי זמן להגיע לקורס וגם לא יהיה לי זמן פנוי ללמוד לבד.
המורה שלי עוד יותר עיצבן אותי שאמר לי שהוא יעביר אותי מקסימום לקורס אחר בטירת הכרמל.. וזה לא נקלט לי בראש.. למה שאני יסכים לזה.. הרי יש לי את המטרות שלי בחיים .. ומה אכפת לי מה הוא רוצה??
בקיצור בלאגן שלם. לעבודה אני לא הגעתי כבר כמה ימים ומחר יש לי תור לרופא לכסות על ההיעדרות שלי.מכתב פיטורין- לא רוצים לתת לי ואני אלחם על זה אבל בינתיים יעשה בעיות ואולי יעזוב כבר לבד.
זה עניין של שבוע גג.
אוהבת אותכם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~*~תהילה~*~