זה דווקא היה אחד הסופי שבוע היבשים שהיו לי בתקופה אחרונה.
יום חמישי היה יום הולדת לחברה שלי יצאנו כל החבר'ה לבר בשם "ברברוסה".
האמת שאני לא כזה אוהבת לצאת לברים כי תמיד רק יושבים ומנסים לדבר.. אבל המוזיקה כל כך רועשת שלא מצליחים לשמוע שום דבר.. ואז מתייאשים והכל נעשה להיות משעמם והזמן לא עובר.
ביום שישי דווקא ממש רציתי להצטרף לידיד שלי לנסוע לטבריה.. מזמן לא ראיתי אותו.. והתחשק לי גם קצת לנוח ליד המים. אבל בסוף כשהוא אמר לי שהם נשארים לישון באוהלים אז וויתרתי כי פחדתי שחבר שלי יעשה לי סצנת קינאה ולמרות שהסברתי לו הכל, ובכל זאת סביר להניח שהוא לא היה לוקח את זה ברוח טובה.
גם האקס הזמין אותי להצטרף אליו, גם הוא העביר את הסופ"ש בטבריה.. ועל ההזמנה הזאת אני בכלל לא מתכוונת להביע דעה .. חח כי זה כבר פתטי וחסר חשיבות.
בטח כולם חושבים , למה אני מדברת איתו אחרי כל מה שהוא עשה לי? אחרי הבגידה והשקרים.
אולי סיבה לכך היא להוכיח לעצמי שלא אכפת לי ממנו, שלא נשאר לי שום זיכרון רע, וזה כבר לא משנה לי, ומה שהיה היה .. אין לי טינה כלפיו.. הכול עובר.
ככה העברתי את השישי שלי לבד.. מול המחשב ,טלוויזיה חשבתי רק על בן אדם אחד.
על ע' שלי...
היום בצהרים הוא הפתיע אותי ובא. כל כך מדהים .. פשוט מהמם.
אמא שלי כל כך אוהבת אותו.. הוא רכש את ליבה.. וזה מה שרציתי.
הוא כל מה שבאמת חלמתי עליו.. והמילים .. הרגשות.. המעשים.
כשאני נזכרת בפגישות הראשונות שלנו.. הוא היה נחמד והכל הינו ידידים דיי טובים עוד לפני זה.
אני זוכרת שהוא אמר לי שהוא ממש לא מתכוון להתאהב, אחרי האכזבה שהייתה לו עם חברה שלו.
ועכשיו.. כשאני שומעת אך הוא מתבטא את האהבה שלו כלפיי במילים, במעשים, בנשיקות בליטופים..
בדאגה.. זה אדם אחר לגמרי.. חכיתי לאחד כזה הרבה זמן, ומסתבר שהוא היה תמיד כאן .. וסוף סוף הבנתי את זה.
ממחר מתחיל השבוע האחרון שלי בעבודה הנוכחית.. ואי מלחיץ אותי לחשוב על העתיד.
טוב נחייה ונראה עד אז.. שיהיה לכם שבוע טוב..
אוהבת והתגעגעתי המון
שלכם תהילה
מרטיני מלון חח