כיפור הגיע.. אני מרגישה כל כך ריקה בפנים.
רע לי .. אני עצבנית.. מאוכזבת.. מותשת..
השבוע לראשונה יצאה לי לקחת עבודה גם לבית..וזאת הייתה טעות שלהם, הוראה שנתנה מאוחר מידי ולכן בסופש במקום לנוח ולעשות מה שאני אוהבת רוב הזמן הייתי חייבת לשבת על משהו שממש לא היה הוגן שאני יעשה את זה ועוד בזמן החופשי שלי.
אין לי בעיה להתמודד עם כל דבר באמצע השבוע ..אפילו דברים שנראים לי כל כך לא הגיוניים,
כי ברגע שמגיע סופש אני נחה ושוכחת מהלחץ וכל הבלגאן מסביב.,
מה שלא קרה הפעם והדבר פשוט מוטט אותי פיזית ונפשית.
השבוע יצא לי להתאכזב מאנשים, ממצבים.
שום דבר לא משמח אותי, הקשר עם החבר מעיק עליי וכמה שטוב יש בקשר הזה ככה גם הרבה דיי רע לי והבסיס לכל זאת קינאה שאוכלת אותו וכבר אי אפשר לעשות אם זה כלום כי זאת פשוט מחלה.. מה שנשאר זה לבחור או להישאר או ללכת.. עדיין קשה לי להחליט.
היום ערב יום כיפור.. מבחינתי זה לקחת את זה למקום הכי רחוק שיש .
לצום, ללא פלא, מחשב טלוויזיה.. כמו כל שנה.
הפעם אני אפילו לא יודעת אם טוב לי להיות עם כולם לצאת לרחבי העיר או להישאר לבד .. לשקוע במחשבות להתנתק מכולם אני מרגישה אבודה.. כמו צל של עצמי..
הלוואי וההרגשה הזאת תחלוף במהרה
אני לא מכירה את עצמי ככה..ואם כן.. זה לא המצב הבריא
אולי לפעמים...........
גמר חתימה טובה לכולם
וצום קל למי שצםJ
חבר'ה לא שכחתי אף אחד ורע לי מעצם
העובדה שאני מזניחה אתכם
אני אחזור מבטיחה
שלכם האהבה תהילה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~*~תהילה~*~