"הגיעו מים עד הנפש"

חזרתי הביתה לפני איזה שעה ..

ואו אני מרגישה כל כך מוזר.

הרגשה כזאת אומללה .. של תסכול..

מרימה ידיים .. עייפה ..

מאוכזבת? מעצמי, אולי .. אולי לא!

הייתי בירושלים עד שמצאתי את המקום לקח נצח

נראה כאילו האנשים לא מכירים את העיר שלהם.

קר כמעט כמו אצלי בצפון..

ריק לי בנשמה ..

הייתי כל כך רוצה ליהנות קצת מהעיר המדהימה הזאת – ירושלים.

אבל הייתי מאוכזבת מכל מה שהלך בועדת מיון הזאת..

זה היה נשמע כאילו הם נותנים לי מלגה .. חח הכי מפגר זה שאני משלמת לעצמי את כל הלימודים

אז יאללה שילמדו אותי יש לי את כל הפוטנציאל.

לא יודעת מה הם ניסו לבדוק ..אולי אך שאני מנסה להתמודד עם אנשים מפגרים כמוהם..

טוב עמדתי בזה טוב.. בעיקר התנגדתי כשהם ניסו להדביק לי תווית של בן אדם חסר ניסיון וידע,

כאילו אי אפשר ללמוד זאת .. הרי מה הם ילמדו אותי אם אני ידע מראש את הכל.

סה"כ לא הייתי מוכנה  לכל מה שהלך שם.. יצאתי עצבנית וישר תפסתי אוטובוס ועפתי לת"א ומשם כבר לכיוון של הבית.

כל כך רציתי לפגוש את אלכס ופריקי הרי הם היו כל כך קרוב אליי הידידים היקרים שלי שהכרתי אותם

פה דרך הבלוג , ומסתבר שהם הכירו דרכי , בתוך "תגובה  לתגובה" חח ..

זה עושה לי טוב כי הם אנשים מדהימים ואני מרגישה כאילו אני מכירה אותם כבר הרבה זמן והם באמת עודדו אותי וזה עשה לי חם על הלב- תודה!!!

סה"כ אני חוזרת במצב שאני ממש לא יודעת מה הם יחליטו שם לגבי.

לא נורא אני יעמוד בכל דבר.

** חח אגב כשנסעתי לת"א ראיתי את מימס והיא נסעה איתי באוטובוס ולרגע חשבתי איזה קטע זה שאתה בכלל לא מכיר בן אדם ורק בגלל הבלוג, יש לך הרגשה שאתה לרגע יודע מה עובר לו בראש.

טוב אבל זה ממש לרגע..

תהילה