"הגיעו מים עד הנפש"

אי יציבות רגשית, אולי איזה דוקטור בפסיכולוגיה יאמר שכך לא מגדירים את הבעיה שלי ,

אבל ככה אני מרגישה בימים אחרונים.

הרגשה של בלבול ותסכול לא עוזבת אותי .. נחנקת בתוך בועה של אי יציבות ואין לי אך לצאת מזה,

בינתיים.

השבוע הרגשתי מין צורך כזה לקחת שוט של פיג'לין כי מזמן לא שתיתי אלכוהול.

אתמול בערב ככה בספונטאניות ..זאת הגישה החדשה שלי לחיים .. קפצתי לYEL ישר מעבודה וכבר מהבית שלי חתכנו לפאב מקומי בעיר..

היה כל כך טוב .. סיגריה ולונג אילנד , לגימה מפיג'לין ווודקה מלון שלקחתי לטעום  מחברה ..

עשה לי תחושה של רוגע כזה .. והייתה לנו שיחת נפש כזאת בין חברות, אין יותר טוב מזה.

מה שבאמת הרס לי קצת את האווירה זה היה מ' ..

הוא קינא כל כך שיצאתי עם חברה .. כאילו אנחנו בעל ואישה..

אני יודעת שהוא אוהב אותי, כבר אין לי ספק בזה.. אבל עדיין אני מאוד חופשייה ועצמאית .. אין מצב שאני יעשה מה שגבר יכתיב לי .. רק אם זה יהיה רצוני .. ובינתיים הרצון היחיד שלי היה לצאת קצת .. להעביר את הערב בכיף.

הלכנו להתפנות  ומשירותים יצא  בדיוק ידיד שלי ..בעצם אחד שרצה אותי פעם. ניצלתי את העובדה שהוא לא זיהה אותי כי לא היה לי חשק לראות אף אחד מוכר ורק אחרכ, מיליון הודעות ושיחות  ממנו..ולא עניתי והוא שלח לי שכבר ליד ביתי ..לא הגבתי וזזתי לישון כי חשבתי רק על מ'.

 וגם עכשיו אני חושבת רק עליו..  אני חייבת להחליט מה יהיה בינינו כי אני מחליטה הפעם ...

הוא אוהב אותי .. אני מכבדת את זה .. בליבי אני לא מרגישה כלפיו משהו מעבר להערכה ותשוקה בזמן שהוא נימצא קרוב אליי .. מנשק ונוגע..

מבט של העיניים שלו וחיוך כבשו אותי , אבל לא מספיק..

עכשיו הוא כבר בדרך אליי .. עוד מעט כבר מתקרב הזמן, צריך להתחיל להחליט החלטות.

לא קל.