"הגיעו מים עד הנפש"

סוף שבוע הזה .. עבר לי כל כך טוב.

הייתי עם מ' החבר שלי נכון לעכשיו..

כן השלמנו .. חזרנו שוב פעם .. ועכשיו יותר מתמיד אני מרגישה שאני כבר לא יכולה בלעדיו.

יום שישי יצאנו לבלות לת"א ולהכיר לי את החברים שלו בבת- ים ,הייתי אומרת שהם קצת מטורללים חח אבל גם זה בסדר.. כל עוד אני איתו.

נסענו נסיעה ארוכה מהצפון וכל הנסיעה הוא חיבק אותי ודאג שיהיה לי נח ובחזרה פשוט נרדמתי בזרועותיו.

היה לנו כל כך כיף ביחד..וכבר תכננו מה נעשה ביום שבת .

מוצ"ש יצאנו בזוגות .. אני והוא ולחבר שלו סידרנו את הידידה של מ'.

הם באו לאסוף אותי בערב .. ונסענו לחיפה..

האוטו היה נורא מפואר והנסיעה הייתה נעימה מתמיד..

קצת קינאתי כי הידידה הזאת שלו ..התחילה לעלות איתו כל מיני זיכרונות.. כי לא ראתה אותו הרבה זמן והרגשתי קצת לא בנוח.. בגלל זה שהוא רצה לקנות לי פרח והוא סימן למוכרת פרחים אמרתי לו בציניות " גם אותה אתה מכיר" ומסתבר בכלל שהוא קרא לה שתבוא וקנה לי פרח.

לא יודעת למה .. לעיתים יש לי הרגשה שבגלל שכל כך טוב לו לבד בחיים והוא אוהב להתבודד אז עכשיו למרות שאני נהייתי לחלק בלתי נפרד מחייו הוא עדיין לא תמיד מוכן להסביר לי ולספר לי לשם מה הוא עושה פעולה מסוימת, אולי כי אין לו כח או סתם כי הוא לא רגיל .. וזה מטריף אותי כי אני חייבת לדעת הכל ולעיתים אני מרגישה שיש קצר בתקשורת.

סהכ אני מנסה... להיות הכי בסדר שאני יכולה..

להעניק הכי הרבה אהבה שיש לי ..

להישאר נאמנה לראות לאן כל זה יוביל..

להישאר רגועה..

הייתי רוצה לספר לכם הכל .. לחשוף את הכל .. אבל נכון לעכשיו .. זה בלתי אפשרי.