"הגיעו מים עד הנפש"

יושבת פה בחדר מול המחשב.. מביטה על המסך ..

על הדף הלבן הזה של word..ולא מצליחה לכתוב שום דבר.

הדף הלבן הזה מבטא אותי ..

כתבו עליו סיפור של ארבע חודשים אבל עכשיו הכל פשוט נמחק..

אתמול כבר לא יכולתי יותר ונהלנו שיחה שחתמה את הפרדה בינינו.

קשה לי מצד אחד ומצד שני כל כך קל ומשחרר.

סבלתי איתך.. המון.. הקשר המעיק הזה..

הרגשתי שנתתי לך כל כך הרבה וקיבלתי כל כך קצת.

הצלחת לרגש אותי אתמול.

דיברת בכנות ובבגרות.

המילים שלך כאבו .. הלב שלי נקרע ..כשאמרת שלא קיבלתי ממך את מה שהיתי ראויה לו.

שלא התנהגת כמו שחבר צריך להתנהג לחברה שלו.

שהית ילד ואני צריכה את הגבר שישמור עליי..

ושלמרות הכל אתה אוהב אותי ותמיד אהיה בליבך לנצח.

בשבילי הקשר הזה לא היה סתם עוד קשר.

הצלחתי לאהוב .. חזק ..עמוק..

סבלתי כן .. לא התנגדתי.. וויתרתי לך על הכל.. ונמאס לי.

עכשיו הכל נגמר.

לא רוצה לחשוב על שום דבר ועל אף אחד.

הייתי הרבה זמן לבד עד שכל כך התאמצת להיכנס לחיי, לליבי.

מפחיד אותי.. האכזבה הזאת מהגברים.

לא יודעת.. יותר טוב לבד..

לבד, בלי אף אחד.

 Tehila