"הגיעו מים עד הנפש"

אני דרוכה על המקום..

ליבי מובס

הדקירה האחרונה שהנחתת על הלב הקט שלי

כואבת ..שורפת .. בוכה בכי מר

התמונה שלך מעוותת

ממוסגרת אצלי על השולחן

השער שלך בצבע פחם

והניחוח של הבושם

כבול בתוך חדרי

הייתי כה עיוורת

רציתי שתהיה איתי

הברחת את כל השמחה

שפרחה בתוך ליבי

נכשלתי שוב

מה בעיה אצלי?

היום העצמאות הזה ..

אני לבד

בדד.. כמו שלא היה אף פעם

נקלעתי לכאב הזה

שמשתלט..

בוגד ..

נואף..

דיי לא יכולה יותר..

למה גרמת לי להתאהב בך

ולא קיימת עבורי שום הבטחה

אני בוכה..

מתחננת כבר.. תצא לי מהלב

תפסיק את הכאב.

די ליבי בשבי

 דורש עצמאות!