"הגיעו מים עד הנפש"

כל פעם כשאנחנו מדברים .. אני מרגישה מן חום כזה בלב..

אהבה שלי כה חזקה .. וכל כך קשה לי בלעדייך..

נזכרת בחום גופך.. במבט.. הזה שלך..

בשקט, שלווה שאתה משדר עבורי..

ובלהט ובתשוקה שמשתלטים עלייך, כשאני רק מתקרבת ..

איתך בפעם הראשונה בחיי הרגשתי מאושרת ובכיתי מאושר.. אך גם בכיתי מכאב

עכשיו הבכי מר הוא מבדידות ולבדות.. מגעגוע.

שיחה שלנו אתמול בערב.. נתנה לי קצת תקווה ..

כל כך רע לי בלעדייך ועדיין קשה לי להחליט עכשיו .. מה יהיה איתי בעוד חצי שנה.

כואב לי לדמיין אותך נפרד ממני ופוגש מישהי אחרת..

ועדיין לא יכולה למנוע ממך לחיות את חייך איתי , לבד או עם אחרת.

הלילה, בעבודה .. חשבתי רק עלייך .. נזכרתי ברגעים היפים ובפגישות שלנו, שלהן יש עבורי חשיבות רבה..

זוכרת הכל.. את כל הפרטים הקטנים .. ועדיין הגוף שלי מגיב ומתרגש כשנזכרת במה שהיה.

באמת קשה לי עכשיו .. הבנתי בעצם שההחלטה בידיי.

נכון לעכשיו השאלה היא כבר לא "האים אתה אוהב אותי" אלא להחליט אם אני באה ומתי.