"הגיעו מים עד הנפש"

יושבת פה מול המחשב ורק קפה שחור שאני מרבה לשתות  כל בוקר אחרי משמרת לילה מחזיק אותי עוד כמה רגעים לפני שאני מתמסרת למיטה היקרה שלי ולחלום שישאף אותי לתוכו וישכיח ממני את העולם האמיתי לכמה שעות.

משמרת לילה בעבודה הופכת את החיים שלי לסיוט.. והרגשה הזאת של ישנוניות, מלווה אותי לאורך כל היום.. כבר מתקשה להתמודד עם כל הלחצים שיש עליי.. העבודה, הלימודים, והחבר שנמצא כל כך רחוק. חסר לי החיוך שלו והחיבוק הזה שבתוכו אני הייתי נעלמת.. ושוכחת את כל הבעיות.

היום שישי.. ושוב פעם כנראה אסגור את הפלאפון בשביל למנוע אי נעימות  מחברים וידידים שמתקשרים ומזמינים אותי לצאת. נאלצת שוב פעם לדחות את כולם.. כי הציפייה הזאת לשובך עדיין בוערת בתוך ליבי.

סופש מדהים..

ושבת שלום

אוהבת

תהילה