אוף נמאס לי מהעבודה הזאת.
כבר שנתיים אני עובדת במפעל הזה.. התחלתי עוד אז במלחמה שהייתה לפני שנתיים, אז בצפון היה קשה למצוא עבודה, הייתי חייבת כסף ללימודים.
עכשיו אני משלבת עבודה ולימודים ביחד וזה מעמסה.
נכון קשה להבין אותי, אבל אני לא עוזבת בגלל שאני רוצה שיפטרו אותי, אך כל יום שעובר אני מתייאשת מזה ומבינה שזה בלתי אפשר.
סכום של הפיצויים שאני יקבל ברגע שיפטרו אותי הוא נכון להיום עשר אלף שח ואם אני יעזוב לבד,מכיוון שלא ישלמו לי כלום ועוד ההפך יעשו לי בעיות בלשכה ובביטוח לאומי.
בעזרת הפיצויים אני יכולה להמשיך ללמוד עד הסוף בלי לעבוד..אך בינתיים זה רק חלום.
היום היה לי עוד אחד הימים שאפשר להגיד שהכל נהפך לסיוט.
אנחנו עובדים 12 שעות ו3 משמרות התחלקו ל2. רוב הגברים רשומים למשמרת אחרת ובמשמרת שאני רשומה בה מתוך 13 עובדים יש רק 2 גברים.
במחלקה יש הרבה מכונות של עבודה המיועדת רק לגברים.. שזה עבודה שמצריכה הרבה כח פיזי שאין לי אותו.
מהבוקר עבדתי נורא קשה באריזה והרמתי דברים כבדים כל הזמן.
יותר מאוחר גם ושוב פעם לקראת סוף המשמרת קיבלתי מכונה עוד יותר קשה.
אני מכירה את כל העבודה ואמרתי לאחראית שאני לא יכולה .. אף אחד לא שם עליי ..וכבר לא המשכתי לעבוד.. רק שמתי הכל בצד.
הייתי רשומה גם 12 שעות אבל פעם כשהיא סידרה לי את הרשימה..היא רשמה שאני לומדת שני רביעי וחמישי.. שבימים האלה אני הולכת אחרי 8 שעות ישר ללימודים שלי.
קמתי והלכתי ואחראי שבא אמר לי לאן אני הולכת.. אמרתי לו שלא ימנעו ממני ללכת.. כי אני כבר מתה.
כשישבתי באוטובוס.. הם התקשרו ומסתבר ששני אחראים שלי יצאו ועמדו ליד ההסעה.
הם דרשו ממני לצאת מהאוטובוס דרך הטלפון או שאני לא חוזרת יותר.
שאלתי אותם אם אני מקבלת מכתב, אמרה לי שלא "את לבד התפטרת" אמרתי לה שזה לא נכון.
קיצר אמרתי לה שאני לא יוצאת מהאוטובוס.
מה היא באה ומוציאה אותי מהאוטובוס ומשפילה אותי ככה כאילו גנבתי משהו!?!
בסוף אמרתי לה שכל היום התייחסו אליי כמו לזבל שאני לא חוזרת עכשיו אבל אני עוד יחזור ואז שיתכוננו.
בקיצור הגעתי הביתה כולי בוכה.. ואז שוב פעם טלפון .. והם התקשרו להגיד לי שבדקו ואני צדקתי שבאמת אני רשומה היום כלומדת ולכן יכולתי ללכת בשקט ללימודים.
שוב פעם היא התחילה לדבר איתי יפה להגיד לי שמחר אני יצא לעבודה כמו תמיד ויתנו לי עבודה קלה.
אבל אמרתי לה שמחר אני בבית נחה ושבוע הבא כבר אצה לעבודה.
ביקשתי לעבור לאריזה שזה מקום אחר במפעל וזה עבודה רק בבוקר,שישי עד 1 ושבת חופש.
זה אולי תהיה משכורת נמוכה מכיוון שאין לילות ושבבתות אבל לפחות אני אלמד בשקט יעשה פעמים שעות נוספות וינוח ויוכל ללמוד בבית.
אוף אין לי כבר כח!