אך הזמן טס ואני כבר בכלל לא ילדה..
החודש ב14.4 יום הולדת שלי..
מוזר .. אומרים שנשים לא אוהבות שמזכירים להן את הגיל שלהן.. ואני כבר מעכשיו מזדהה איתן.
את האמת אני לא אוהבת לענות מה הוא הגיל שלי .. כי גיל זה עוד פרט שולי בחיי שבעצם לא מעיד לא על האופי שלי ועל התנהגות.. מה שכן .. אני רואה אך הזמן טס כשאני עומדת כאן במקום .. מנסה לעשות צד אחד קדימה ואחריו באים שני צעדים לאחור, רק אז הגיל באמת מתחיל להלחיץ אותי.
קשה.. אולי כל אחד שמצבו הכלכלי הוא בינוני חייב להשקיע זמן מה על מנת לגייס כסף ללימודים, אבל אני מרגישה שהזמן שלי הגיע .. ואני כל כך חושקת לעמוד מול האתגר הזה כבר.. נואשת אפילו..
להתחיל ללמוד, לעבוד בעבודה שאני באמת יקבל תענוג מכל תהליך העבודה וכמובן להתקדם למטרה.
בזמן אחרון אני כל כך צמאה לידע, יותר מתמיד..
אני לא מקבלת את מירב האינפורמציה .. עיתונים מספרים לי רק על שחיתויות שיש בעולם..
ספרים כבר מזמן הפסיקו להקרין לי תמונות בתוך הראש... טלוויזיה, על זה אני בכלל מעדיפה לא לדבר.
שבת הינו בעכו עתיקה..
חברה שלי כל כך רצתה לבקר שם וגם אני הייתי בעד..
לקחנו את החברים שלנו .. ואמרנו להם פשוט שנוסעים ..
הבאתי את המצלמה .. והיה נורא נחמד .. לטייל לראות נופים חדשים ..
עישנו נרגילה, זה הולך טוב באווירה של עכו והכי מצחיק שאף אחד מאיתנו לא רגיל לנרגל.. חח היה כייף.
אתמול כשחזרתי הביתה הלכתי לישון וחשבתי הרבה . על החיים ולפעמים אני פוחדת לעשות צעדים פזיזים .. עשיתי צד משמעותי מאוד בחיים שלי .. ועכשיו אני לא מתחרטת עליו.. זה קשור למ' .
אבל החיים לוקחים אותנו למקומות שאולי הינו בטוחים שלא נהייה שם אף פעם אבל דווקא בכלל לא רע במקום הזה מסתבר.
כל הערב ע' התקשר אליי ..ומי שהיה פה בתקופה שכתבתי עליו ועל הסבל והדמעות .. יבין אותי.
אמרתי לו שיש לי את מ' ואני מאושרת .. אוףף שיישאר בעבר לא רוצה אותו בעתיד שלי .