"הגיעו מים עד הנפש"

כבר מרגישה את השינויים הקטנים האלה.. זורקת מבט חטוף על חיי ..

חודש אחרון של הלימודים..

מכתב פיטורין, שהצלחתי לקבל..

חבר חדש..

ואפילו פלאפון חדש.

אמרתי ולא  פעם.. אני לא בן אדם של שינויים.. תנו לי את הקרקע היציבה הזאת .. מתחת לרגליי ואני יגיד לכם שאני בן אדם הכי מאושר על עליי האדמות.

אז למה אני לא ..? חסר לי .. כל כך הרבה. כל חיי אני עוצמת את העיניים, חייה בהכחשה.. מנסה לעודד את כולם.. לקבל את מה שיש להם.. ולדעת ליהנות מהדברים הקטנים והטובים שמרכיבים את החיים... את הרגעים הטובים, את ההצלחות ואת האתגרים..אבל האים אני עושה את זה בעצמי?

 המסע שלי הוא יותר מידי ארוך.. מלווה בקשיים.. ולפעמים קשה לי להאמין לעצמי.. אני יותר מידי מורכבת בשביל להבין מי אני ובשביל מה הגעתי לעולם.. והאים יש משהו נכון בבחירות שלי.. או שאני בוחרת תמיד שכבר אין בררה.... כי אני פחדנית? כי אני משאירה הכול בידיי הגורל?.. ולא רוצה לקחת מושכות על החיים שלי ולדעת מתי להגיד לעצמי .. שזה שלי וזה מגיע לי!

בחודשים הקרובים אני הולכת להוכיח לעצמי כמה דברים.. אתגר שאני חייבת לעבור.. וחיבוק שלפעמים חסר לי כי אני לבד.

טוב לי לבד.. אני שונאת ביקורת.. אני יודעת היטב מי אני ומעולה בביקורת עצמית .. ולא צריכה שעוד מישהו יבוא ויגיד לי כמה שאני לא בסדר. צריכה רק עידוד, רק חיבוק. אני יכולה לדבר שעות על הכל.. רק לא על הכאב שלי.. על החיים שכל כך קשים כי לכולם קשה.. אבל אני לא חייה חיים של אחרים אני יכולה להזדהות ולעזור אבל לא להשוות כי כל אחד והמטען שלו.

הפעם החיים העניקו לי בן זוג.. שעובד ולומד.. כמוני. החיים גם לא הכי קלים עבורו.

יצא לי ככה השבוע ללוות אותו בדאגות והלחץ שהיה לו.. ונשברתי .. לבד.. התיישבתי על המיטה ובכיתי.. לא יכולתי להתמודד אם זה.. והבנתי שבן זוג זאת אחריות גדולה ומקודם לא הכרתי את זה כל כך .. כי החבר הקודם שלי לא דאג לכלום.. היה חיי בסבבה היה מפונק מידי בחיים או פשוט העדיף לא לדבר על זה, ולרוב אני הייתי "הבעייתית".

מכביד עליי כל הקטע הזה של חברים עכשיו. לא חשבתי שזה מה שיצא.. ועכשיו כשאנחנו מדברים 24 שעות ובכל הזדמנות נפגשים.. יש בינינו כימייה מטורפת.. ומשיכה פיזית.. הוא רגיש, למרות שגם קנאי ורכושני ואני כמוהו אז נסתדר.

היום חג שבועות.. אני בבית יומיים, חופש.. למנוחה ללימודים ופנויה להצעות=] חח

אז שיהיה לכולנו חג שמח

אוהבת והתגעגעתי המוןןן

תהילה

ימים לא קלים.. תקופה כזאת לא ברורה.

השבוע עבדתי לילה ולמדתי..

בלימודים התקדמתי המון.. ואני צמאה ללמוד עוד ועוד.

אתמול עבדתי לילה.. ובטח לרובכם זה יעלה חיוך על הפנים..לי אישית לא..

אבל נפל לי הפלאפון לאסלה.. שכחתי שהוא בכיס.. וזה קורה לאנשים.. אך תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה. חברות שלי אמרו לי שאני לא יתייאש כי אם מייבשים אותו בשמש.. הוא "חוזר לחיים".

זה מה שעשיתי ובאמת הוא חזר לתפקד, אבל המצלמה נהרסה.. וזה מדכא כי אומנם זה לא היה פלאפון הכי חדש..אבל המצלמה הייתה פשוט מעולה.. עכשיו צריך לחפש פתרונות .. לשדרג  כנראה .. והכל לוקח זמן.. מבאס.

חזרתי לדבר עם האקס..והוא כמובן יזם את השיחות.. ואני כבר לא כועסת על הבגידה כי הכל בעבר.

הבנתי אותו.. ומה שקרה שם.. היו לנו הרבה ריבים ופרידות.. למרות הכל אהבנו ושוב  תמיד חזרנו ...

הפעם זה לא יקרה. המילים על אהבה שלו.. על געגוע.. על זה שאין כמוני בעולם.. שיודעת לאהוב..

שום דבר כבר לא יחזיר אותי אליו.. ולא לזרועותיו...

והסיבה היא.. שיש לצידי גבר מדהים.. שכל פעם מחדש מפתיע אותי.. קורא מחשבות?

כמו שרק דמיינתי במחשבותיי.. ולא אמרתי..

נסענו לים.. השארנו את האוטו והלכנו.. לטייל בחוף..

קשה לתאר אך זה להיות ליד הגבר הזה.. שכזה רציני.. ועדיין כזה שובב..

רומנטיקן.. גבר מדהים..והכי מרגיע בעולם.

הינו שם לבד מול ים סוער.. הרגליים שלי הרגישו את החול הקר הזה.. של הלילה.

המים שיחקו לי בין האצבעות ברגליים..ודגדגו אותי.. .צחקתי.. כי איתו.. אי אפשר לבכות.

הוא לקח בקבוק שהיה זרוק על החוף... וכתב על החול.. "אני 3> אותך"..

המים מחקו את "אותך".. אז נעמדתי שם .. במקום המילה ואמרתי לו בפעם ראשונה שגם אני אוהבת אותו.

בחזרה לבית הוא קנה לי אבן שהיה מצויר עליה 2 לבבות וכתוב באהבה חחח וזה הזכיר לי את הערב הזה.. בחוף.. ערב מושלם.. מאוהבת.

איזה שבוע מטורף היה לי ..

נסיעות, מרכזי הערכה, לימודים, ש.ב.

אתמול נסעתי לעבודה לקדם את העניין עם מכתב פיטורין.. ובגלל שהיה כל הסיפור עם האפיפיור הכביש היה סגור ונסענו דרך צומת גולני.. לקח המון זמן להגיע ולחזור.

כרגע אני בחופש מחלה.. עד יום ראשון.

סוף סוף הצלחתי לנוח.. ללמוד .. ולהיפגש עם חבר שלי.

מוזר כל הסיפור הזה.. פתאום דווקא הוא חבר שלי.. אחד שהיה ידיד טוב. החיים בלתי צפויים.

בן אדם הזה.. השקיע את כול כולו.. ועכשיו אני פשוט לא יכולה בלעדיו.

הוא החזיר אותי לחיים.. נתן לי לחוות שוב פעם מהתחלה .. את התשוקה.. הגוף שלי מגיב .. סוף סוף

אני מתרגשת.. אני נמשכת.. אני לא מתה .. כי ככה הרגשתי עם האקס שלי.

כל נגיעה שלו .. מרעידה אותי.. אני מהופנטת ממנו.. אני מאבדת שליטה על עצמי.. וזה כייף.

אתמול הוא בא אליי.. והכרתי לו את אמא ..והיא ממש התרשמה ממנו לטובה.. הכל מסתדר.

היום בערב יצאתי עם ידיד לסושי.. אחרכ נסענו למועדון.. שם פגשתי חברה מאוד טובה שלי.

הכרתי את החבר'ה החדשים שהיא יוצאת איתם.. ואת החבר החדש.

ואי היה ערב מדהים.. כמה רקדתי .. הלכו לי הרגליים בתוך הנעליים היפות שלי... כמה בחורות צריכות לסבול.

מה שנשאר לי לומר.. שהיה לי סופש מדהים.. ומחר אני הולכת להיפגש עם ע' ולתת לו ים נשיקות.

אלוהים! בחיי לא ציפיתי שהאושר יבוא דווקא ממנו.

ואני לא אוהבת אותו.. סביר להניח שלא.. עדיין לא.

אהבה מפחידה אותי.... היא התגלתה לי בצורה של אש.. הייתה כל כך חמה.. עד ששרפה לי את הלב והשאירה כוויות. לא יכולה לאהוב, לפחות לא עכשיו.

עייפה הולכת לישון.. עם חיוך.

אוהבת אותכם

סופש מושלם

ושבוע טוב לכולם=]

אני מרגישה כזאת קטנה , חסרת כוח.

מותשת .. עייפה מכל העומס .. הפיזי ונפשי שהוטל עליי בתקופה אחרונה.

אנרגיה מתרוקנת.. בורחת בין האצבעות.. כמו חול.. שלא נשאר..

הכל מתפורר.. ואני מאבדת שליטה.

הציפיות מעצמי גבוהות מידי.. מרוב שהצלחתי לתפס גבוה כל כך .. אני מרגישה סחרחורת..

ועוד שנייה כבר לא מחזיקה .. נופלת.. אני מקווה שפה זה עוד לא כואב כמו יכאב ברגע שאמצע את עצמי מושתת על האדמה.. ואני מחזיקה .. עוד קצת.. לא מוותרת.

עכשיו אסור לוותר.

שבוע שעבר.. עבדתי ממש קשה בעבודה.. כבר לא צלחתי להתמודד עם כל העומס.

ביום ראשון הייתי חייבת לקחת חופש ובגלל זה המנהל רשם אותי גם לעבוד בשבת.

עבדתי 12 שעות שישי ושבת. בשבת כבר כמעט התמוטטתי לא רק פיזי.. אלא גם נפשי – בקושי סיימתי את המשמרת.

ביום ראשון נסעתי עם חברות מהקורס לנתניה לסיסקו.

שם היו עוד כמה חבר'ה מקבוצות אחרות. כעקרון המטרה הייתה לקבל את כל הכלים, אך לעבור מרכזי הערכה בכל מקום, אפילו בחברות הייטק הכי גדולות.

זה היה יום הכי מהנה של תקופה אחרונה. זאת הייתה הפעם השנייה שאנחנו מגיעים לסיסקו שזאת חברה בינלאומית לטכנולוגיה ומידע.. ודרכה גם אנחנו מקבלים את הקורסים המעשיים שלנו.

כל כך התרשמתי מהמקום.. העיצוב פשוט מדהים.. לא ראיתי דברים כאלה.. פשוט מושלם.. מסכים בכל מקום.. הרהיטים.. הכל פשוט נראה לא מהעולם הזה. שלא לדבר על האוכל.. וגם אפילו האוכל נראה יוקרתי ביותר.. שתייה מכל סוגים.. מה לא תרצו היה שם.

יצאנו הכי מרוצות.. וזה עשה לי את היום.