"רק עוד אחת, אחת אחרונה" ממלמלת לעצמי, שולפת סיגריה מהחפיסה שנותרה ריקה, משתוקקת לשאוף אל ראותיי עוד ועוד מהרעל. מדליקה את הקצה במצית שמשכתי מתוך הכיס, מפזרת את העשן אל האוויר. תענוג.
הרקיע הופך שחור, קודר, ערפל כבד מכסה את עיני, ושנינו עומדים חסרי אונים, אני והסיגריה, אף אחד לא מתקרב לעזור לפלס את דרכי מתוך החשכה, הרחוב נשאר שומם, חסר חיים. "תעזרו לי" אני זועקת אל חלל האוויר. דממה. "תעזרי לי" אני צועקת אליה, אל הסיגריה, חברתי הטובה ביותר. שתיקה ארוכה, שתיקה מאיימת. "רק עוד אחת, אחת אחרונה" שואפת, הסיגריה נכבת. זאת רק אני- לבד כעת.

(הקטע נכתב לתחרות הזאת. ולא, אני לא מעשנת)