שנים משוגעות.

מרגיש לי טירוף לא לבלות את הזמן שלי פה.

מישהי כתבה שבישראבלוג ראינו צד מאוד מסוים שלה, ושהוא לא כל מה שהיא. אני מאוד מתחברת לזה.

זה נכון, זה שאני עצובה או כועסת ומצליחה לבטא את זה במלל, יותר מאשר את שאר קשת הרגשות, לא אומר שאני כל הזמן עצובה וכועסת. 

הרבה מהמקום הזה הכיל את דניאל הקטנה, הפגועה, המאוהבת לעיתים, השאפתנית, המתוסכלת כשלא מצליחה, והרבה פעמים זה נתן לי יכולת להסתכל על עצמי ולהבין איפה לא לקחתי דברים בפרופורציה ואיפה פשוט הרשיתי לעצמי להתפרק מול זרים באינטרנט.

אבל אני הרבה יותר מרק תסכול, עצב או כעס.אומרים שאני מיוחדת ויוצאת דופן, אני מרגישה שאני שונה מהשאר, לטוב ולרע. תמיד מסתכלים על שונה כדבר רע, עם השנים אימצתי את הצד החיובי שבזה.

הרבה קרה. 

תהפוכות גדולות.

גדלתי מאוד.

מרגש אותי שבכלל הצלחתי להתחבר.

שמחה להיות פה.