f2.8 TXT / Mise en Scene

...ישבתי דוּמָם מול פאנל ועדת הקבלה. שלפתי מן התיק את המעטפה אליה הכנסתי את כתב הבקשה*, והעבתי אותה אל הפרופסור. את אותו רושם ראשוני המדדה בעיניהם, קיוויתי להסיט בעזרתה של ה-Nota Bene. נוטא בנא, מילים נעתקו מפי, אך נכתבו וסומנו בכוכבית ימים ספורים קודם לכן.

[כוכבית]

בעידן המידע, האם מידע לבדו הוא הגורם אשר משנע את תהליכיה הפרוגרסיביים של חברה? נראה שכלל לא. אם לזקוף את הזכות (או האשמה) לגבי תהליכי ההתפתחות החברתיים בימינו, יש לזקוף אותן אל אותו הכוח המתמרן, התקשורת.

כיום תעבורת הידע והמידע הינה גבוהה מאי-פעם. אופי פעילותן של סוכנויות ידיעות בינלאומיות כגון Reuters ו-AP, או לשם הקבלה, חברות תקשורת כחברת החדשות של ערוץ 2 או חברת Cable News Network, מהוות למעשה טשטוש בין הגבול הרעיוני של עיתונות גרידא לבין עיצובה האקטיבי של דעת הקהל לגבי אירועים לאומיים וגלובליים. לפיכך, בתור אדם אשר מתעתד לעסוק בעיתונות בעתיד, חשוב לי להכיר את טבעו של עולם התקשורת על צידו המקצועי וכן המעשי ביותר.

"הכרה" ו-"הבנה", אין משמעותן כערכן בעבר. יש "להכיר" ו-"להבין" בפרספקטיבת מקור ראשון את הגורמים השונים, המניעים את ה-"אייטם" המוגש לנו באמצעי המדיום השונים; ואף לעיתים אף להשפיע על אותם הגורמים באמצעי החשיפה התקשורתית. בעבר, תפקידו של עיתונאי המאה ה-20 בחברה המודרנית היה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה", אך כיום מהותו הינה חוד-חניתו של הפועל היוצא למטאמורפוזת מודעותה של החברה כככל. שהרי לא בידי גופים ממלכתיים ואף לא בידי האקדמיה, ההשפעה על מודעות החברה, אלא בידי התקשורת.

מאז ומתמיד, ריתקה אותי לאין-שיעור העשייה העיתונאית. בעינַיי המעריצות, ובדעתי האובייקטיבית, זו מבוססת על מחקר נרחב בכל חזיתות המידע העכשוויות, על רשת מקורות אשר משתנה ומשתכללת ללא-הרף, ועל תזמון ותמרון נכונים ומדויקים של כל הכלים השלובים בעבודה מן הסוג הזה, הממציאה את עצמה מחדש בכל מאה.

כתיבה היא אחד הערוצים היצירתיים המשמעותיים ביותר בחיי אדם המחפש העצמה אישית ואינטלקטואלית. התרשמותי לאורך השנים היא שהעיתונות הינה הפלטפורמה האידיאלית להנעתו המוסרית והדעתנית של "האינטלקט הקולקטיבי" של הציבור, בין אם באמצעות הסוגה העיתונאית הקלאסית או בין אם באמצעות הסוגה העיתונאית המערבת סובייקטיביזם, כגון Gonzo Journalism.

בשנת הלימודים הקרובה ה'תש"ע, יתקבצו בביה"ס שנקר סטודנטי המחזור הראשון של החוג לתקשורת המונים. תא אקדמי זה, יעניק לפרטיו מטווה קולגיאלי-מקצועי, אופקים חדשים, וכמובן תואר איכותי וייחודי, פרי-העת של ימינו-אנו. עשייתם המקצועית העתידית בתחום לא תהיה מוטלת בספק. בטוחני שמחזור זה של החוג לתקשורת המונים, יחד עם מרציו, יהווה עבורי סביבה אינטלקטואלית ובסיס למעוף רעיוני, מקצועי ופעלתני. אני מאמין שיש ביכולתי לתרום לתא המתפתח הזה, וכן אני מאמין בשימוש שהוא עצמו יהווה לי במסגרת עבודתי כעיתונאי. כמו כן, סילבוס לימודי התואר המוצע בשנקר הוא האידיאלי עבורי, כיוון שהוא מאחד תחת טפחותיו האקדמיים את הקורסים העיוניים והמעשיים – שאל רבדיו המרובים ונדבכיו המעמיקים, לא העלתי בדעתי להיחשף בלימודי תקשורת ועיתונאות, וזאת לציין את קורסי השיווק והפרסום, קופירייטינג וקולנוע דוקומנטרי – אשר היו לי בגדר חלומות "מבוישים" בנערותי, ומאוחר יותר, בגדר שאיפות גדולות בבגרותי.

מבין עיסוקיי אהיה מעוניין להסב את תשומת-ליבכם אל העיצוב הגראפי והפיתוח האפליקטיווי. שכן אל אלו מייחס ביה"ס שנקר חשיבות קונספטואלית ואקדמית רבה. רואה אני לנכון להביא לשימושו של הידע הבינתחומי הזה במהלך לימודיי בשנקר, וזאת בכדי להגשים באופן השלם ביותר את הרעיון המניע של אופי לימודי התואר; הוא ה-Backpack Journalism.

נמנה אני בין חובבי השפות. בעיניי, כל שפה ושפה מבטאות מנעד תרבותי, לאומי ואף רגשי. אדם בן המאה ה-21 חב לעצמו את הכרת המנעדים הללו. אם כן, בהקשרו של רעיון ה-Backpack Journalism, לא די בנישה טכנולוגית. לעניות דעתי, יש להחזיק בזיקה לשפות העולם ולתרבותן. הכרתן של שפות זרות (ואף רווזיונזציה תרבותית כלפי כמה מהן, למשל כלפי הערבית) תהווה גישה נרחבת אל שלל מדיומים בשפות הללו.

לסיום, אני רואה את עצמי בתור אדם שסקרנותו היא לו למקצוע, אשר מעמיק ומפעיל את מירב כישוריו על-מנת לתפוש את התמונה המהימנה, הממוקדת והמפורטת ביותר. רבים ומגוונים התחומים הלימודיים למענם הייתי מוכן להקריב את מיטב שנותיי; והינה, כל אלו מאוגדים בלימודי תואר ה-B.Des בתקשורת המונים אשר הינכם מציעים. יהיה זה פרק חדש וחשוב עבורי, באם יוחלט על-ידיכם לנכון לקבל אותי ללימודים בביה"ס שנקר.