כשהמחשבות מציפות

דיברתי אתמול אם אמא שלי,

על "בעלה" איליה...

שאלתי אותה אם היא רואה אותם ביחד עוד הרבה זמן

אמרתי לה שאני לא.

היא אמרה שהיא גם לא רואה אותם ביחד, אבל היא אומרת שאין לה כוח לעוד גירושים הא פשוט חיה מיום ליום...

מקווה שבסוף הכל יסתדר.

אני חושב שזה כל-כך לא נכון... איך אפשר לחיות אם האדם שאתה כבר לא אוהב.

הם הרי רבים כמעט כל ום! כמעט על כל דבר!

אמרתי לה שתעריך את העובדה שאני לא מתפרץ עליו ולא אומר לא את מה שאני חושב עליו...

כי אני כל - כך רוצה לעשות את זה....

הוא משגע אותי

קשה לחיות אם אדם שאתה לא מסכים אם 90% ממה שהוא אי פעם אמר...

היא אמרה שהיא חושבת על זה כל הזמן,

ושהיא מאוד מתביישת בעצמה שהיא נותנת לאיש הזה לעשות את החיים שלי פחות טובים...

אז החלטנו שאם אני ארגיש שאני כבר לא יכול יותר אני צריך להגיד לה.

טוב נו....

בסוף יסתדר...

הלוואי...

טוב... תגובות! תראו איזה פוסט ענקי! השקעתי!

3> בס.

נ.ב: סליחה אביב, אני ביישן.