All that i’m living for

אני נמצאת במין עננה של אופוריה שעוטפת את כולי.

מרגישה כאילו עכשיו אני יכולה הכל, בלי לדפוק חשבון..הרי אני הצלחתי!

או שלא?

אחרי שחשבתי שירדתי ועכשיו נישאר רק עוד קצת, טיפטיפה, "שטויות!""קטן עלי!"..

אז זהו, שלא!

עולה על המשקל והדבר הכי לא רצוי קורה. עליתי..

קילו שלם!!

אני שואלת איך לעזאזל זה קרה?!

ואז נזכרת..אולי בגלל הגלידה של אתמול בצהריים? או הפיצה של הערב? ואולי זה בגלל השוקולד שטחנתי לפני יומיים..

כל התשובות נכונות.

הרשתי לעצמי יותר מידי, וכמו שאבא שלי תמיד אוהב להגיד "רואים תוצאות בשטח"

אז רואים את התוצאות עלי!

אני מרגישה שאני חייבת לרוץ לשירותים ולהתנקות. אותה תחושה של"אחרי"שהייתה לי תמיד כל כך נעימה, שעוטפת אותי ומחבקת ואומרת "עכשיו יהיה טוב"

חשבתי שאני יכולה להפסיק עם זה מתי שרק אני ארצה, שזה רק שאני מרגישה נפוחה וכבדה, אבל זה קורה לי שוב ושוב..

הרסתי את כל מה שהגעתי אליו.

כל דבר אני חייבת להרוס. הכל.