חזרתי?
ניראה לי שעוד לא עזבתי עדיין...
אני לא יכולה להתמודד עם הכל לבד.
זה התחיל אתמול שעליתי על המשקל ואחרי פחות מ3 שניות פרצתי בבכי של ילדה קטנה שלקחו לה את הסוכריה על מקל.
<אפילו התיאורים שלי קשורים לאוכל! מה דפוק בי!?>
אז כן. אני נכשלת. כל יום מחדש..
אתמול יצאתי עם חברות שלי וכדי לשכוח מכל החרא הזה שתיתי 3 שוטים של טקילה, הכל עבד מצויין, לא חשבתי על השומנים שלי, לא הסתכלתי על הגוף של בנות אחרות, פשוט צחקתי ונהנתי..
רק אח"כ קלטתי את גודל הטעות..כמות הקלוריות המטורפת שיש באלכהל!!
ואז....אז כבר היה מאוחר מידי להקיא.
איך מתמודדים עם הכל עכשיו?...הייתי כל כך קרובה ליעד שלי!! אנשים שמו לב לירידה שלי, הרגשתי טוב כל פעם שהם אמרו לי "די" "זה מספיק" ולי זה לא הספיק..רציתי עוד ועוד..אבל נתקעתי. ומאז עליתי, ועליתי ועליתי ועליתי ועכשיו אני פשוט דומה לפרה מגעילה!!
דודה שלי שואלת אותי במין חצי צחוק "אז מה עם הדיאטה?"
"לא הולך כל כך..."
"כן אני רואה שמתפקשש קצת"
תודה.
באמת תודה שפתחת לי את העיניים..
כאילו לא שמתי לב לבד!
אני כותבת פה ויש לי דמעות בעיניים,
עוד 4 ימים יש חתונה לחברה ממש קרובה של המשפחה..
כמה קילו אפשר לרדת ב4 ימים של צום??
ובאמת צום! לא כמו הצומות שאני קובעת לעצמי ואחרי פחות משעה אוכלת חתיכת עוגה עם קרם שוקולד ואגוזים ומה לא.. הפעם אני אצליח!!!!
אני לא אכשל יותר!! אני אשיג את המטרה שלי!!
אני חוזרת אליכן על ארבע חשבתי שאני כזאת בסדר כי יש לי רק עוד כמה קילו כדי שאני אגיע למטרה שלי ושאני לא צריכה יותר את המעקב הזה, אני לא צריכה יותר לחשוב כל היום על מה אכלתי ,אני לא צריכה להישקל כל שניה, אני לא צריכה להקיא יותר, אני לא צריכה לפרט לי ביומן כמה קלוריות הכנסתי היום לגוף שלי, אני לא צריכה יותר לעשות כפיפות בטן...
והנה, אני פשוט כישלון..
אז עכשיו, חדורת מוטיבציה יותר מכל דבר אחר אני חוזרת אליכן..
אני צריכה אותכן , אני יודעת שאת תעזרו לי להצליח!
3>3>
מחר חוזרים לשיגרה של הלימודים..
מבחינתי זאת השנה האחרנה..איזה כיףף!
שיהיה בהצלחה!! ותהנו!!..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
