ואקום.

ממ..הפנטזיות הורגות אותי.

אני כל הזמן חושבת על דברים שאני יודעת שלא יקרו..

יש לי כל כך הרבה רעיונות אבל אני עצלנית מידי.

אולי אני אממש לפחות רעיון אחד,

לראות שאני מסוגלת..

לאגן כמה חברים [את אלה שאני אצליח לקרוא להם חברים שלי] ונבנה זולה לתפארת.

רעיון מיני רבים.

נעה.

I hope it's not too late...

thats all i have got to say.

אז ככה נראה החופש לי עד כה, לא מוצלח.

אני רוצה לצאת מכאן, לבלות.

אני רוצה ללכת לים, ללבוש את הבגד ים ולהנות מהקיץ.

אני רוצה לרקוד בקיץ הזה.

אני רוצה לעשות דברים מרגשים, דברים שעוד לא עשיתי.

לחדש חברויות,או אולי עדיף להדק את מה שקיים.

לצחוק ולשמוח.

לחיות כל רגע ורגע.

אם אני כל כך רוצה את כל זה, למה אני לא עושה את זה?!

מה עוצר אותי?מה גורם לי להישאר פה ולא לעשות את הדברים האלה.

כן אני מנסה ללעשות את הדברים האלה..הנה כבר ביום שלישי אני יוצאת וביום רביעי מקווה ללכת לים ואת סוף השבוע שלי אני הוכלת לבלות בתל אביב.

אבל למה זה כל כך מוזר לי?

נעה. מנסה להבין תוך כדי שמנסה ללמוד למועד ב'.