כל פעם שאני מעדכנת אני מוצאת את עצמי יושבת איזה 20 דקות בוהה במסך מנסה לזכור מה שקרה. אולי אם היתי מעדכנת בתדירות גבוהה יותר, זה היה בא לי יותר בקלות אז איפה עצרנו? החיים אחלה, אני אוהבת ליהיות עסוקה, לעשות דברים, לפגוש אנשים, וזה בדיוק למה השנה הזאת באה לי בטוב. אני לא רוצה לפתוח פה לשטן, כי כן יש עליות וירידות, אבל סך הכל אני דיי מרוצה ממה שהולך אצלי בחיים.
כמו שנראה לי שכבר כתבתי, נרשמתי לעבוד במחנה קיץ (סליפ אובר) שיהיה בשבועיים האחרונים של אוגוסט כמדריכה. בנתיים כל המדריכים עוברים מין "אימון". מה זה אומר? אנחנו נפגשים איזה פעמיים בחודש, ומלמדים אותנו איך להתנהג עם ילדים, איזה פעילויות לעשות, מתי, ואיפה. כל המדריכים כאלה מותקים, ופשוט כייף ללכת לפגישות האלה כדי לפגוש אותם. בשביל שלא יהיו לנו 9 פגישות בחודש, מה שהם עשו זה הם לקחו 3 ימים ועשו מהם שבתון. ויש לנו כמה כאלה.
בשבתון אנחנו נפגשים בסוף שבוע, וגרים במלון, ושם מלמדים אותנו את אותם הדברים.
אחרי כל הסמינרים, אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו. אז אנחנו תמיד חוגגים, רוקדים, שותים ומה לא.
לפני כחודש נסענו לכנס בפרינסטון שבניו ג'רזי. נסענו באוטובוס איזה 11 שעות, זה היה מטורף. אי אפשר היה לישון, כאב כל הגוף, כולם היו עייפים רצח, אבל עדיין איכשהו היה כייף. הכנס עצמו היה מאוד מעניין. היו שם הרצאות שונות, והיה אפשר לבחור לאיזה מהן ללכת, אפשר היה אפילו לא ללכת לאף הרצאה ופשוט לישון במלון.
בכל מקרה, הנה התמונות:
ב25 יהיה המבחן האחרון שלי ואז אני מסיימת את השנה הזאת. ב26 אני נוסעת לניו יורק עם חברות לארבע ימים
אני לא מאמינה שאני כבר מסיימת את השנה השנייה שלי... הזמן לא מחכה.
Give me your heart, make it real, or else forget about it